6 סיבות לאף סתום כרונית – והטיפולים שיעזרו

אף סתום הוא תופעה שכיחה בקרב מבוגרים וילדים כאחד. מדובר במצב בו קשה לנשום מהאף, באופן חלקי או מוחלט. אם התופעה נמשכת יותר משלושה חודשים, היא תוגדר כבעיה כרונית. 

מעבר למטרד היומיומי, אף סתום עלול לגרום להפרעה בתפקוד, להפריע לשינה ולהוביל לפגיעה קשה באיכות החיים. יתכן גם סיכון יתר לאסתמה, נוזלים באוזן התיכונה, וכן להפרעה בהתפתחות והגדילה התקינים של הפנים בילדים. החדשות הטובות הן שקיימים מגוון טיפולים שיפתרו את המטרד. על הגורמים לאף סתום והפתרונות בכתבה שלפניכם. 

 Prostock-studio | Shutterstock

מקונכיות מוגדלות ועד לגידולים: אלה הסיבות לאף סתום כרונית

1. הגדלת קונכיות תחתונות

מה זה?
הגדלת קונכיות תחתונות היא הסיבה השכיחה ביותר לאף סתום. הקונכיות הן שלושה מדפי עצם המכוסים רירית אשר מצויים בצדי האף. 

הקונכיות העליונות והאמצעיות קשורות בעיקר בחוש הריח, בעוד שהקונכיות התחתונות, אמונות בעיקר על הנשימה. תפקידן הוא לסנן, לחמם ולהרטיב את האוויר שאנו נושמים.

הקונכיות התחתונות מכילות ריבוי של כלי דם והן נוטות להתכווץ ולהתנפח באופן נורמלי. עם זאת, במקרים בהן הן מתנפחות יתר על המידה, עלולה להיגרם חסימה אפית וכתוצאה ממנה קושי בנשימה. 

הסיבות השכיחות להגדלת הקונכיות הן אלרגיה ורגישות שאינה אלרגית – לדוגמה רגישות לשינויי טמפרטורה, תנוחות מסוימות אשר גורמות להתנפחות הקונכיות (כמו קושי בנשימה בשכיבה) ועוד. 

אם התנפחות הקונכיות נגרמת עקב אלרגיה או רגישות לא אלרגית פעמים רבות תתלווה לתופעה גם נזלת מימית והתעטשויות. במצבים של רגישות אלרגית קיימים פעמים רבות גם תסמינים של  גרד של האף, הלוע והעיניים. 

איך מאבחנים?
בשלב הראשון מתבצעת בדיקה של חלל האף  על ידי רופא אף אוזן גרון הכוללת גם בדיקה אנדוסקופית (הכנסה של סיב אופטי לשני הנחיריים כדי להעריך את חלל האף לכל אורכו ולהבין מהי סיבת החסימה).

אם קיים חשד שהגדלת הקונכיות היא המקור לחסימה, פעמים רבות יעשה שימוש גם בטיפות לכיווץ רירית האף, כדי לבחון את תגובת הקונכיות התחתונות ולוודא שאכן מדובר בהגדלה שלהן. במקרים בהם ישנו חשד כי מקור ההגדלה הוא אלרגי, המטופל יישלח לביצוע של בדיקות אלרגיה.

מהן דרכי הטיפול?
ללא כל תלות בגורם להגדלת הקונכיות הטיפול יתבצע באמצעות תרסיסי מי מלח ותרסיסי סטרואידים מקומיים לאף. הטיפול ניתן לרוב למשך כחודשיים-שלושה, שלאחריהם במידה ויש הקלה במצב ניתן להמשיך לפי הצורך. 

במקרים בהם הטיפול השמרני לא הועיל ולא נצפה שיפור משמעותי, יישקל ניתוח להקטנת הקונכיות התחתונות. קיימות שתי שיטות עיקריות להקטנת הקונכיות – צריבה שלהן, או כריתה פיזית של רקמת הרירית אשר עוטפת את העצם. ללא כל תלות בשיטה הנבחרת, מדובר בהליך פשוט יחסית אשר ניתן לביצוע בחלק מהמקרים גם בהרדמה מקומית. 

2. סטיית מחיצת האף

מה זה?
סטיית מחיצת האף היא מצב שכיח. למעשה מחיצת האף אינה ישרה בקרב רוב האוכלוסייה, אולם לא כולם יסבלו מקושי נשימתי בעקבותיה. מחיצת האף מורכבת מסחוס בחלקה הקדמי ועצם בחלקה האחורי והיא מצופה ברירית. המחיצה מפרידה בין שני חללי האף.

סטיית המחיצה יכולה להיות מולדת או להיווצר במהלך הגדילה וגיל ההתבגרות. לעיתים היא נוצרת בשל חבלת אף. הסטייה יכולה להופיע בחלק המחיצה הקדמי של האף או בחלק האחורי, ולהשפיע על הנשימה האפית באופן חד צדדי או דו צדדי. פעמים רבות אם המחיצה נוטה לצד אחד, הקונכייה התחתונה מהצד השני גדלה כפיצוי.

איך מאבחנים?

האבחנה מתבצעת על ידי רופא אף אוזן גרון שיבצע בדיקה מקיפה כולל בדיקה אנדוסקופית. לעיתים אם קשה להעריך את מידת הסטייה תתבצע גם בדיקת CT.

מהן דרכי הטיפול?
הטיפול הוא ניתוחי: אם מדובר בסטייה אמצעית או אחורית הניתוח פשוט יותר וכולל כריתה של חלקי סחוס ועצם המחיצה. 

במקרים בהם קיימת סטייה קדמית, הניתוח מורכב יותר זאת בשל העובדה שחלק זה של המחיצה משפיע רבות על צורת ומבנה האף. לכן, בניתוח זה לא תתבצע הסרה של הסחוס, אלא שחזור שלו. במקרים קשים לעיתים יש צורך בלקיחת שתל של סחוס מאזור אחר בגוף כדי לקבל סחוס תקין וישר במקום זה הפגוע.

3.סינוסיטיס כרונית

מה זה?
סינוסיטיס כרונית היא דלקת של הסינוסים (חללים מלאי אוויר הנמצאים סביב האף) המתבטאת בגודש אפי, נזלת מוגלתית, כאבי ראש ופנים וירידה בחוש הריח. לעיתים סינוסיטיס כרונית יכולה להיות מלווה גם בהתפתחות של פוליפים שהם למעשה צמיחה מוגברת של הרירית של הסינוסים במראה כמו ענבים הגורמת לחסימה של חלל האף. בנוסף, ברוב המקרים המחלה מלווה גם בגודש של הקונכיות התחתונות כתוצאה מהדלקת שהתפתחה. 

איך מאבחנים?
האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקה אנדוסקופית ובדיקת CT, בה יראו ממצאים אופייניים לסינוסיטיס, של עיבוי הריריות של הסינוסים. 

מהן דרכי הטיפול?
בדומה לטיפול בקונכיות מוגדלות, גם במקרים של סינוסיטיס כרונית הטיפול יתבצע באמצעות תרסיסי מי מלח וסטרואידים לאף. לעיתים גם יש צורך במתן אנטיביוטיקה וסטרואידים בכדורים או בזריקה. 

אם לא נצפתה תגובה לטיפול השמרני, יישקל ניתוח סינוסים. ניתוח זה מתבצע בשיטה האנדוסקופית תחת הרדמה מלאה. במהלך הפעולה, הרופא המנתח מרחיב את פתחי הסינוסים החולים, "מנקה" מתוכם את הדלקת וכורת פוליפים אם קיימים. הטיפול מאפשר הבראה של הסינוסים וכן מתן מיטבי יותר של סטרואידים ומי מלח מקומיים. 

4. שקד שלישי מוגדל וגופים זרים
שקד שלישי מוגדל וגופים זרים מהווים נחשבים לסיבות שכיחות לאף סתום כרוני בילדים. 

שקד שלישי
שקד שלישי הוא רקמה לימפטית אשר נמצאת בחלק האחורי של האף. במצבים בהם היא גדלה, היא עלולה לחסום את מעבר האוויר בחלק האחורי של האף. שקד שלישי שכיח יותר בילדים מגיל שנה ועד לגיל שש, והוא יוביל לרוב לסימפטומים אופייניים, כמו אף סתום, נחירות, נזלת, ונוזלים באוזניים. פעמים רבות התופעה מלווה גם בהגדלה של שקדי הלוע.האבחנה מתבצעת בבדיקת אא"ג הכוללת גם בדיקה אנדוסקופית של האף ובמקרים מסוימים צילום גולגולת.

איך ניתן לטפל?
לעיתים המצב משתפר עם הגיל או בעזרת טיפול שמרני בתרסיסי סטרואידים ומי מלח. עם זאת, במקרים בהם לא נצפה שיפור והסימפטומים חמורים, יומלץ על ניתוח לכריתת השקד השלישי. 

הניתוח מתבצע תחת הרדמה מלאה. מדובר בהליך קצר ופשוט יחסית שבמהלכו כורתים או צורבים את רקמת השקד השלישי. לעיתים יהיה צורך בשילוב עם ניתוח לכריתה או הקטנה של השקדים בלוע אם גם הם מוגדלים, זאת בהתאם לבדיקה ולסימפטומים. 

גופים זרים בחלל האף
מצב נוסף שכיח מאוד בילדים, בעיקר בגילאי 2-4, הוא הימצאות של גופים זרים בחלל האף. ילדים בגיל זה מגלים סקרנות רבה ונוטים להכניס גופים זרים לאף או לאוזניים. במקרה של גוף זר באף לרוב החסימה מתרחשת בצד אחד ובמידה והיא ממושכת היא תלווה לרוב בנזלת מוגלתית עם ריח רע. 

האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקת אא"ג. בבדיקה ינסה הרופא להבין איפה נמצא הגוף הזר והאם ניתן להוציאו במרפאה או שהוצאתו מחייבת חדר ניתוח והרדמה.

אם יש חשד שהילד הכניס סוללה לאף מדובר במצב חירום המצריך פנייה מיידית לבית החולים על מנת להוציא את הסוללה אשר עלולה לגרום לנזק קשה לרקמות האף. 

5. חולשה של סחוסי האף
בעיה זו מתפתחת במבוגרים ומקורה הוא בהזדקנות הטבעית של הרקמות. כתוצאה מהיחלשות הסחוסים, מעבר האוויר דרך הנחיריים הופך צר יותר ומתפתחת תחושה של אף סתום.

איך מאבחנים?
גם במקרה זה, האבחון מתבצע על ידי רופא אף אוזן גרון , ובכל מקרב יש לבצע בדיקה אנדוסקופית, שנועדה כדי לשלול סיבות האחרות לחסימה. 

הטיפול יכול לכלול שימוש במרחיבי נחיריים (אביזרים שאינם דורשים מרשם רופא ונועדו כדי להרחיב את מעברי הנשימה). חלופה נוספת היא ביצוע של ניתוח לחיזוק הסחוסים. 

6. גידולי אף וסינוסים
גידולי אף וסינוסים הם תופעה נדירה יחסית שיכולה להופיע בילדים ומבוגרים כאחד. ברוב המקרים מדובר בגידולים שפירים. מבין הסימנים שיכולים להעיד על קיום של גידול באף או בסינוסים ניתן לציין חסימה חד צדדית המלווה בדימום, סימפטומים עיניים בצד החסימה (דמעת, בלט עיני) ועוד. האבחון מתבצע בבדיקת אא"ג. בנוסף, יבוצעו גם בדיקות הדמיה וכן גם ביופסיה כדי לבחון את סוג הגידול. 

איך מטפלים?
לרוב ניתן לבצע ניתוח להסרת הגידול. מרבית הניתוחים ניתנים לביצוע בגישה האנדוסקופית דרך הנחיריים. אם מדובר בגידול ממאיר יתווסף גם טיפול בקרינה או טיפול כימותרפי במידת הצורך.