משבר הקורונה גרם לשחיקה משפחתית? כך תילחמו בה

אחרי שבועות ארוכים של שהייה בבית בסגר, השחיקה המשפחתית החלה לצוף בבתים רבים.  למרות שחזרנו לשגרה ואף בילינו שעות מחוץ לבית, כעת עם יציאת הילדים לחופשת הקיץ, העלייה בכמות החולים ומאות אלפי ישראלים מובטלים, רבים חוזרים להתכנס בבתים והדינאמיקה בסביבה המשפחתית הופכת להיות מורכבת מתמיד. אספנו עבורכם מספר צעדים שיורידו את העומס ממערכות היחסים שלכם. 

 

 Asier Romero | Shutterstock

כך תדעו עם מגפת הקורונה גרמה לשחיקה משפחתית

ישנם שלושה סימנים עיקריים שיכולים להעיד על שחיקה משפחתית:

1. תחושת תשישות מנטלית ופיזית

2. חוסר יכולת להתמודדות עם משימות שגרתיות

3. עצבנות וחוסר שקט 

סימנים אלה מאפיינים כל מצב של שחיקה נפשית וככל הנראה רבים מאיתנו חווינו אחד מהם או יותר במהלך החודשים האחרונים. לצד זאת, השהייה הארוכה של כל חברי המשפחה יחד בבית גרמה גם לתשישות . סקר שבוצע ב-2018 מצא כי חצי מההורים מרגישים כי הם שחוקים. בהתחשב בשעות הארוכות של הביחד המשפחתי בחודשים האחרונים, סביר להניח כי כעת השיעור גבוה בהרבה, בייחוד בקרב הורים יחידניים. 

הנטל הנוסף של הורים יחידניים

כאמור, עבור הורים יחידניים השחיקה עלולה להיות גדולה אף יותר. במשק בית בו ישנם שני הורים שחולקים בנטל, ניתן לחלק את המשימות וכך לאפשר לאחד מבני הזוג הקלה וזמן למנוחה ורגיעה. אולם כשמדובר בהורה יחיד לו אין פרטנר שיחלוק עמו את הנטל, ההזדמנויות לקחת נשימה ולהירגע מצטמצמות אפילו יותר. דבר זה יכול להוביל בקלות לשחיקה משפחתית. 

אחד הסימנים המוקדמים לשחיקה משפחתית הוא אבדן הסבלנות. בין אם מדובר בהתפרצויות על הילדים או אי הקפדה על כללים שהונהגו בעבר בבית כמו צפייה בטלוויזיה בשעות מסוימות, היעדר הסבלנות בהחלט עלול להשפיע על ההתנהלות בבית. מעבר לכך, ישנם גורמים נוספים שיכולים להשפיע על השחיקה המשפחתית, בהם עד כמה העבודה גוזלת מכם אנרגיות וגורמת ללחצים ואיך חברי המשפחה האחרים, גם הצעירים, מתמודדים על המצב. 
 

השחיקה עלולה להשפיע גם על הרומנטיקה

במאמר שפורסם לאחרונה במגזין פורבס דווח על סקר שמצא כי רק 18% מהמשיבים חשו מרוצים מהתקשורת הזוגית מאז תחילת מגפת הקורונה. בסין, כמות אדירה של בקשות לגירושין הוגשה ברגע שתם הסגר. 

גם בישראל הסברה היא כי שיעור הגירושין צפוי לגדול בתקופה זו: גורמים כמו פיטורין, שהייה ממושכת יחד בבית, לחץ מהמצב הבריאותי והכללי והישיבה הממושכת של הילדים בבית, כל אלה עלולים להוביל למריבות וסכסוכים ולעיתים אף לגרום לפירוק החבילה. למעשה, כשאדם מבני הזוג חווה שחיקה, הצד האחד יכול להיות שם כדי לתמוך. אולם, כאשר שני הצדדים נאבקים היכולת "להתרומם מעלה" נפגעת. ההשפעה על היחסים הרומנטיים ועל חיי הנישואין היא מעין נזק משני של מגפת הקוביד 19. במצבים המאופיינים בסטרס גבוה, שהייה בבית בלבד היא אינה הפתרון הטוב ביותר. ללא יכולת לקבל את הספייס הנדרש כדי לנקות את המחשבות, מורכב יותר לפתור סכסוכים בזוגיות. 
 

לא רק הורים ומבוגרים: גם ילדים יכולים לחוות שחיקה משפחתית

למרות כל הכתוב לעיל, חשוב לזכור כי מבוגרים אינם היחידים שמרגישים שחיקה משפחתית. שחיקה משפחתית בילדים יכולה להתבטא בחרדה, עצבנות, ביצועים נמוכים יותר בלימודים, התבודדות וחוסר עניין בתחביבים. סקר שבוצע באיטליה מצא כי ילדים חווים השלכות פסיכולוגיות כתוצאה מהסגר: נמצא כי הם יותר עצבניים, חווים קשיי שינה וחלקם אף חווים נסיגה התפתחותית. בהשוואה לילדים צעירים, מתבגרים עלולים לחוות שחיקה בשל נטל גדול יותר בלימודים, היעדר אינטראקציה חברתית ויותר עימותים עם ההורים.
 

כך תמתנו את השחיקה בבית שלכם

ניתן למתן את השחיקה המשפחתית על ידי איזון טוב יותר בין הזמן המשפחתי לזמן של כל אחד מחברי הבית לבדו. אם יש בבית ילדים קטנים, הם עלולים לחוות התפרצויות זעם כתוצאה מהשהייה המרובה בבית. כדי להתמודד עם המצב תוכלו להשתמש בחיזוקים חיוביים במקום עונשים. 

גישה מתונה זו עשויה לספק הכוונה לילדים, אך במקביל גם להתייחס לקשיים עמם הם מתמודדים כעת. בנוסף, יצירת שגרת יום ברורה, כולל שעת קימה ושינה קבועות, יכולים לעזור במניעת השחיקה. 

עבור המבוגרים שבבית מומלץ לאמץ טכניקות שונות להפגת לחצים. לאלה שעובדים מהבית, יש לנסות ולשמור על איזון בין חיי העבודה לחיים הפרטיים. אם אתם שניים, מומלץ לחלק את הנטל ואת הזמן עם הילדים וכך להשאיר לכל אחד פנאי לפעילות מהנה ומרגיעה. אם תסמיני השחיקה חמורים, ניתן לשקול ייעוץ מקצועי זוגי, משפחתי או אישי. כיום, ניתן לקבל גם ייעוץ מרחוק וכך לא להסתכן ביציאה מהבית. לבסוף, זכרו כי חשוב קודם כל לטפל בעצמכם. אחרי הכל, כדי לשמור על משפחה מאוחדת ובריאה אתם צריכים להיות במצב הנפשי הטוב ביותר.