חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
מבולבלים מכל הידיעות על הקורונה? הנה 5 טיפים שיאפשרו לכם לזהות פייק ניוז
הנגיף החדש שנכנס לחיינו לפני מספר חודשים הפך את חוסר הוודאות לעניין שבשגרה. היעדר מידע מדויק מוביל גם להפצה של ידיעות כוזבות ברשתות החברתיות, או בשמן המוכר יותר- פייק ניוז: איך יודעים אם הפוסט שהופץ הוא אמין? לפניכם 5 דרכים לזהות מידע כוזב ברשתות החברתיות
מגפת הקורונה הפכה בחודשים האחרונים לאחד מהנושאים הבוערים ביותר בסדר היום התקשורתי והציבורי. רוב הסיכויים שהסמארטפון שלכם מלא בפושים על אודות לנגיף החדש וכי הפיד ברשתות החברתיות עמוס לעיפה במידע על המגפה. שטף המידע לא רק מקשה על קבלת מידע מדויק בנוגע למחלה, אלא הוא יוצר עין מגפת מידע שעלולה לשחוק את אמון הציבור במערכת הבריאות.
הפתרון לבעיה עשוי להיות יחסית פשוט, לפחות על פי תוצאות מחקר שנערך לאחרונה ומצא כי מסמך טיפים שנשלח למשתמשי פייסבוק סייע להם לאתר כותרות כוזבות. ההתערבות הפשוטה עשויה להיות גם מפתח ללחימה בפייק ניוז בנוגע לקוביד 19.
McLittle Stock | Shutterstock
לאחר הביקורת הציבורית שעלתה עקב שטף הפייק ניוז שהציף את הרשת החברתית במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016, פייסבוק החליטה להרים את הכפפה ויצרה מסמך אשר המסייע לגולשים לזהות ידיעות כוזבות. הרשת החברתית הטמיעה את המסמך בפיד של משתמשים מ-14 מדינות שונות וכן פרסמה את המסמך בעיתונים שונים ברחבי העולם במהלך אפריל 2017.
מחקר (1) שפורסם לאחרונה על ידי ה- National Academy of Science, בחן את מידת היעילות של התערבות הרשת החברתית בפיד של הגולשים: חוקרים ממספר מוסדות, בהם גם אוניברסיטאות מישיגן, פרינסטון וושינגטון, הציגו את מסמך הטיפים לנבדקים בארצות הברית וחלקם גם הציגו גרסה מצומצמת למשתתפים בהודו. החוקרים ביקשו מהנבדקים לדרג את מידת האמינות והדיוק של כותרות ידיעות מסוימות בתקופה של מספר שבועות.
התוצאות הראו כי יכולת המשתתפים להבחין בין ידיעה אמיתית לכוזבת, על פי הכותרת בלבד השתפרה ב-26.5% בקרב המשתתפים האמריקאים, ובכ-17.5% בקרב הנבדקים מהודו, זאת לאחר שנחשפו למסמך הטיפים של פייסבוק.
למרות שהתוצאות מראות על שינוי מתון, הן בהחלט מעודדות בהתייחס לטבעה של ההתערבות הדיגיטלית אשר הצליחה למתן גם את תפיסת המשתתפים לגבי הדיוק בכותרות החדשות בפלטפורמות פופולאריות - מה שמצביע על כך שספקנותם של משתתפי המחקר בכל מידע המוצג להם גדלה. אולם, לא מדובר בפתרון מנצח מכיוון שהוא עלול להוביל לספקנות כוללת, זאת במקום "לחנך" את המשתמשים לחשיבה ביקורתית. יש לציין עוד כי יכולת המשתתפים לזהות פייק ניוז נחלשה לקראת סוף המחקר.
אלה הן הסיבות שבגללן משתוללת עכשיו גם מגפת פייק ניוז ברשתות החברתיות
פוסטים כוזבים במדיות החברתיות הם לא דבר חדש, אולם התפרצות הנגיף הוביל לעלייה בכמותם. ישנן כמה סיבות אפשריות לכך:
ראשית, הקצב בו מדיות מסורתיות פועלות כדי להשיג ידיעות מהימנות הוא איטי יותר, בהשוואה לפרסום של פוסטים ברשתות החברתיות. לכן, כאשר נוצר חלל בשל היעדר של ידיעות מאומתות, הוא מתמלא במידע כוזב.
שנית, בייחוד בתקופות משבר וחוסר וודאות אנו מחפשים אחר מידע שימתן את החשש ויספק מענה לצרכים הרגשיים שלנו. לדוגמה, בתקופה הנוכחית רבים מאיתנו מחפשים ידיעות על הצפי לסיום המשבר הבריאותי, על הסיכוי להידבקות ועוד. ידיעות כוזבות רבות "מנצלות" את המקום הרגשי ועונות על הצורך. למשל, אם עטית מסיכה היא מטרד עבורכם, ידיעות אשר גורסות כי היא אינה יעילה במניעת הדבקה "משרתות" את הרגש ואף עלולות להוביל לפעולה לא נכונה.
כך תזהו פייק ניוז: 5 טיפים שיעזרו
1. הצליבו מידע
כותרות תמוהות או דרמתיות אינן מעידות תמיד על ידיעה כוזבת, אבל לעיתים תצטרכו לבצע מחקר קטן כדי לברר האם הן נכונות. כדי לוודא את מהימנות המידע, תוכלו לבחון מקורות מידע נפוצים כדי לבדוק האם הם מדווחים על מידע דומה.
2. התייחסו גם לתגובות
כאשר אתם נתקלים במידע מסוים ברשת החברתית ולא בטוחים אם הוא נכון, בחנו את התגובות לפוסט. אם מדובר בידיעה כוזבת, ככל הנראה יהיו מספר תגובות אשר טוענות שהמידע אינו מדויק. מנגד, אם הפוסט עורר שיח ביקורתי ומעורר מחשבה, ייתכן ומדובר במידע מדויק.
3. הפעילו חשיבה ביקורתית גם לגבי המקור שפרסם את הידיעה
כלי חדשות המיינסטרים פועלים כדי לעדכן את הציבור במידע מדויק ככל הניתן. אולם, הנחה זו אינה נכונה תמיד כאשר מדובר בחברות מסחריות או במפרסמים שמנסים להשפיע על הדעות וההשקפות שלנו. השניים האחרונים יכולים לעיתים להפיץ ידיעות שמשקפות את סדר היום שלהם. לכן, אם אתם נתקלים בידיעה במסוימת, הפעילו שיקול דעת ונסו לחשוב מה הוביל את הגורם המפרסם להפיץ אותה.
4. תנהגו באחריות גם לגבי השיתוף
פעמים רבות כשאנו נתקלים בידיעה מסוימת אנו ממהרים לשתף אותה בפיד שלנו או לשלוח אותה לחברים ובני משפחה. אם מדובר בידיעה מהימנה ייתכן ואתם עושים "שירות טוב" למכרים ולחברים שלכם, אך אם מדובר בפייק ניוז אתם פשוט מסייעים בהפצה של המידע השקרי. לכן, כדאי לוודא את נכונות המידע עוד לפני שאתם מפיצים אותו לאחרים.
5. אל תאמצו את המדיה החברתית כמקור המרכזי לצריכת חדשות
רף הסינון במדיות החברתיות נמוך יותר מאשר בערוצי חדשות רשמיים. לכן, מומלץ להתעדכן באתרים מובילים, במהדורות החדשות בטלוויזיה או בעיתונים ולהסתמך על מדיות אלה כמקורות שישאירו אתכם מעודכנים.
[1] Guess, A. M., Lerner, M., Lyons, B., Montgomery, J. M., Nyhan, B., Reifler, J., & Sircar, N. (2020). A digital media literacy intervention increases discernment between mainstream and false news in the United States and India. Proceedings of the National Academy of Sciences, 117(27), 15536-15545.
https://doi.org/10.1073/pnas.1920498117
האם המאמר עניין אותך?
נושאים מרכזיים
-
מחלות קשורות
-
וירוס הקורונה
-
בדיקות קשורות
-
בדיקה סרולוגית
-
בדיקת קורונה PCR
שאלות מתוך פורום ייעוץ תרופתי
-
-
זריקת פרוליה
-
אוסטרופורוזיס ותרופות
-
פרוליה ואנמיה - אכן ירד לי המוגלובין ל 7.5 תחת פרוליה
-
K+ פרוליה : ויטמין שגורם לאנמיה
-
פרוליה וירידת המוגלובין
-
תשובת מומחה
פרוליה
-
-
-
קיבלתי zaldiar 37/5 mg 325mg להקלה בכאב שדיר בשוק בברך
-
תשובת מומחה
זאלדיאר
-
