מדיניות הסגרים: האם התחלנו לבסס שגרה חדשה?

השנה האחרונה ללא ספק תיזכר כשנת הסגרים והשהייה הממושכת בבתים. חוקרים רבים ברחבי העולם התעניינו בהשפעותיה של מדיניות הקורונה על הבריאות המנטלית ורובם אף קבעו כי התמורות אינן חיוביות. כך למשל, מחקר שבוצע בסין מצא כי 35% מהנבדקים חוו מצוקה נפשית עם התפרצות המגפה והטלת הסגר. מצוקה זו התגברה עם התפשטות וירוס הקורונה (1) . מחקר נוסף שבוצע בבריטניה ובחן מעל ל-800 משתתפים שסווגו כאוכלוסיות בסיכון בכל הקשור לתחלואה בקורונה מצא כי כ-25% מהם חוו החמרה בדיכאון או בחרדה במהלך הסגר (2).הסברה בנוגע להשפעות השליליות של מדיניות השהייה בבתים על הבריאות המנטלית אף קיבלה משנה תוקף כאשר מומחים מטעם האו"ם הזהירו במאי האחרון כי משבר מנטלי עלול להתעורר בשל מגפת הקורונה (3)  .

אבל האם סוף סוף התרגלנו למציאות החדשה? מחקר חדש (4)  שפורסם בכתב העת the journal Economics & Human Biology מציע כי מדיניות השהייה בבתים שנועדה כידוע כדי להאט את התפשטות הווירוס אמנם משפיעה על הבריאות הנפשית, אך האפקט פוחת בהדרגה תוך הסתגלות למצב החדש.

 evrymmnt | shutterstock

חיפושי גוגל חשפו את השינוי בהתמודדות המנטלית עם הסגר

החוקרים ביקשו לבחון את עוצמת ההשפעה של מדיניות השהייה בבתים על בריאות הנפש. המטרה הייתה לבדוק עד כמה חמור האפקט הנפשי, האם הוא החריף מעבר לחושת החרדה הראשונית, האם הוא נמשך לאורך זמן והאם הוא הוביל לעלייה בשיעור הסובלים ממחשבות אובדניות, כמו גם אלה אשר מתעניינים לגבי טיפול רפואי בדיכאון.

 כדי לבחון את השערתם החוקרים בדקו את החיפושים היומיים בגוגל בחודשים ינואר-יוני 2020 באמצעות גוגל טרנד – כלי במנוע החיפוש שמספק מידע על ביטויים מסוימים. אנשים רבים פונים לגוגל כדי לחפש מענה לדאגותיהם, כולל פחדים הקשורים בבריאות. מחקרי עבר אף מצאו כי ניתוח של מאפייני החיפוש בגוגל יכול לחזות נטיות עתידיות בנוגע לנושאים שונים, בהם שפעת, פעילות כלכלית ואפילו התאבדות.

במחקר הנוכחי,  בחנו החוקרים ביטויים הקשורים במדיניות לבלימת המגפה, כאלה הקשורים לבריאות הנפש (למשל בדידות, נוגדי דיכאון ונדודי שינה), וכן גם מונחים המייצגים פעילויות שונות אותן ניתן לבצע בבית (מתכונים, פעילות גופנית ואפילו נטפליקס). הממצאים הראו כי למרות שהמדיניות לבלימת המגפה החריפה תחושות שליליות כמו דאגה או בדידות, לרוב האפקט היה זמני וחולף. נמצא כי הריחוק חברתי והסגרים המתמשכים הובילו לירידה משמעותית ומובהקת בחיפוש הביטויים "נוגדי דיכאון" ו"התאבדות".

החוקרים מצאו מספר הסברים פוטנציאלים לממצאים: ראשית, הם שיערו כי השהייה בבתים הובילה לגמישות גדולה יותר בחלוקת הזמן ואפשרה לבלות שעות רבות  בחיק המשפחה. עוד הניחו כי ייתכן והשיפור במצב המנטלי המשתקף דרך החיפושים בגוגל נעוץ בעבודה מהבית אשר מאפשרת שליטה טובה יותר על לוח הזמנים ואפשרות לשלב פעילויות רבות יותר לצד העבודה. החוקרים ציינו כי למרות שפעילויות מסוימות כמו יציאה לברים או למסעדות הוגבלו בשל הסגר האפשרות לשליטה מוגברת ולתכנון עצמאי של סדר יום שיפרה את תחושת הרווחה. 
 

מגבלות המחקר

אז האם למדנו להסתגל למצב החדש ואף למצוא את הטוב במדיניות הריחוק החברתי? נראה כי תוצאות המחקר הנוכחי אינן מספקות מענה מוחלט לשאלה. חשוב לזכור כי ההשפעה על הבריאות המנטלית אינה תלויה רק בתחושת הבדידות. מגפת הקוביד 19 גרמה גם לאבדן עבודה נרחב, תחלואה וכמובן גם מקרי מוות רבים – כל אלה מובילים לסטרס ולבריאות נפשית לקויה. בנוסף, בשל העובדה שנתוני המחקר אינם ניתנים לניתוח על פי דמוגרפיות מסוימות, לא ניתן להסיק מעל לכל ספק כי החודשים בצל הקורונה גרמו לכולנו להשלים ואף לראות את הצדדים החיוביים במציאות החדשה. אוכלוסיות מסוימות, כמו למשל ילדים ומבוגרים, עלולים להיות מבודדים במיוחד במהלך תקופת המשבר וכתוצאה מכך להיות חשופים יותר לתוצאות הנפשיות השליליות. 

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.



מקורות 

 (1) Qiu J, Shen B, Zhao M, et a A nationwide survey of psychological distress among Chinese people in the COVID-19 epidemic: implications and policy recommendations General Psychiatry 2020;33:e100213. doi: 10.1136/gpsych-2020-10021

 (2) Rettie, H., & Daniels, J. (2020). Coping and tolerance of uncertainty: Predictors and mediators of mental health during the COVID-19 pandemic. American Psychologist. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/amp0000710
(3)  https://news.un.org/en/story/2020/05/1063882
(4) Brodeur, A., Clark, A. E., Fleche, S., & Powdthavee, N. (2021). COVID-19, lockdowns and well-being: Evidence from Google Trends. Journal of public economics, 193, 104346.‏