מחקר מצא דרך לפתח תרופה חדשה לטיפול בסוכרת

טכנולוגיה חדשה שפיתח חוקר מהאוניברסיטה העברית עשויה להוביל לתרופה הניתנת דרך הפה שתווסת את רמות הגלוקוז בחולי סוכרת מסוג 2 ותחליף בכך טיפולים פחות יעילים בסוכרת. עבור עבודתו פורצת הדרך קיבל פרופ' שלמה ששון מביה"ס לרוקחות באוניברסיטה העברית את פרס קיי לפיתוחים חדשניים במסגרת המושב ה-72 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.

סוכרת סוג 2 היא מחלה נפוצה, אשר צפויה להשפיע על 380 מיליון איש ברחבי העולם תוך 20 השנים הקרובות. המחלה מאופיינת ברמות גבוהות של גלוקוז בדם ובשתן ובסיבוכים חמורים ברקמות ובאיברים שונים בגוף. המחלה נגרמת בגלל בעיה בייצור הורמון האינסולין בגוף, ובתגובת חסר של רקמות שונות כגון שרירי השלד להורמון.

הטיפולים התרופתיים נגד סוכרת הקיימים כיום מיועדים לוויסות רמות הגלוקוז בדם, אולם מאחר שהתרופות הקיימות אינן תמיד יעילות, או אינן יעילות לאורך זמן, חולים רבים נזקקים במהלך מחלתם לטיפול בהזרקת אינסולין.

פרופ' ששון יחד עם שותפיו למחקר פרופ' ארול צ'ראסי ופרופ' יהושע כצהנדלר ותלמידי מחקר מצאו במחקרם כי רמות גבוהות של הפחמימה קסילוז מעלות את הרמות של כניסת גלוקוז לשרירי השלד. החוקרים השתמשו בסוכר הקסילוז כאב טיפוס לתכנון ולסינתזה של מולקולות חדשות שתוכלנה בעתיד לשמש כתרופה מסוג חדש לוויסות והורדת רמות הגלוקוז בדם בחולי סוכרת סוג 2.

במחקר שבוצע במעבדה במחלקה לפרמקולוגיה נמצא כי ריכוזים נמוכים של חלק מהנגזרות החדשות הללו העלו ביעילות את קצב קליטת הגלוקוז לתאי שרירי שלד, הן בתרביות תאים והן בעכברים סוכרתיים. נמצא שחומרים אלה אינם מחקים את מנגנון פעולת ההורמון האינסולין, אלא מפעילים אנזים מסוג אחר AMPK. כאשר אנזים זה מופעל, כמות הגלוקוז הנקלטת בשרירי השלד גדלה גם בהיעדר אינסולין. לכן, חומרים אלה שמפעילים את האנזים יכולים להתגלות בהמשך הפיתוח כיעילים, במיוחד בחולים אשר אינם מגיבים לטיפול תרופתי מקובל לסוכרת או לטיפול באינסולין.

הטכנולוגיה מוסחרה בשנת 2008 על ידי יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, לחברת DIAB הצרפתית, אשר תפתח תרופות לסוכרת המבוססות על המחקר.


[13/06/2009]