טיפול באסטרוגן אינו מגן מפני שיטיון וירידה ביכולת החשיבה

בעבר, מחקרים הראו כי טיפול הורמונלי חליפי עשוי לעזור לנשים לאחר
גיל המעבר הסובלות משיטיון (דמנציה).

מחקר רחב היקף שנערך בארה"ב בין 1995 ל 2004 בדק 7479 נשים בגילאי
65 עד 79. המחקר נחלק לשתי זרועות: בחלק אחד של המחקר המשתתפות
קיבלו אסטרוגנים בלבד או פלצבו, ובזרוע השניה ניתנו אסטרוגנים
בשילוב פרוגסטרון, או פלצבו.

ממצאים ראשונים ממחקר זה שפורסמו לאחרונה הראו כי אסטרוגנים בשילוב
פרוגסטרון מגבירים את הסיכון לשיטיון בנשים בגיל המעבר.
בדיווח האחרון, המתפרסם בגיליון של Journal of the American
Medical Association החוקרים ביקשו לדעת האם טיפול באסטרוגן בלבד
יכול להגן מפני שיטיון.

במחקר בו ניתנו אסטרוגנים בלבד, 47 נשים פיתחו שיטיון, מהן 28
נשים בקבוצה שטופלה באסטרוגנים, לעומת 19 נשים בקבוצת הפלצבו.
הבדלים אלו לא היה משמעותיים מבחינה סטטיסטית. כששילבו את הנתונים
משתי זרועות המחקר נמצא כי הסיכון לשיטיון היה גבוה פי 1.76 אצל
נשים שקיבלו אסטרוגנים לעומת נשים שקיבלו פלצבו.

בנוסף לכך, אצל 134 נשים בזרוע שטופלה באסטרוגנים בלבד אובחנה
ירידה ביכולת החשיבה, מהן 76 נשים בקבוצה שקיבלה אסטרוגנים, לעומת
58 נשים בקבוצת הפלצבו. גם כאן, ההבדלים לא היו משמעותיים מבחינה
סטטיסטית. כששילבו את הנתונים משתי זרועות המחקר נמצא כי הסיכון
לשיטיון היה גבוה פי 1.25 אצל נשים שקיבלו אסטרוגנים לעומת נשים
שקיבלו פלצבו.

כאשר בודקים את הסיכון לירידה ביכולת החשיבה או לשיטיון נראה כי
סיכון זה גבוה משמעותית (פי 1.38) אצל נשים שטופלו באסטרוגנים בלבד.

תוצאות אלו מחזקות ממצאים קודמים בדבר הסיכון בנטילת אסטרוגנים
בשילוב פרוגסטרון, ומרחיבות אותם גם לגבי נשים המקבלות אסטרוגן
בלבד. נראה כי אסטרוגן לבדו אינו מגן מפני שיטיון או מפני ירידה
קוגנטיבית, ואף עלול להגביר את הסיכון לשני המצבים יחד. זאת ועוד,
במחקר אחר המתפרסם באותו גיליון, נמצא כי אסטרוגן לבדו הביא לירידה
גדולה יותר בתפקוד הקוגנטיבי אצל נשים בגיל המעבר, לעומת פלצבו. כל
התוצאות מצביעות על כך ששימוש בטיפול הורמונלי חלופי למניעת שיטיון
או ירידה ביכולת החשיבה אינו מומלץ.

במחקרים אלו נעשה שימוש באסטרונים מצומדים ממקור של סוסות הרות.
החוקרים מציינים כי ייתכן ואסטרוגנים אלו מכילים מרכיבים המגבירים
את הסיכון לפגיעה קוגנטיבית, יחד עם זאת, כל עוד אין מחקרים אחרים
שמוכיחים אחרת, תוצאות המחקר יהיו נכונות לכל סוגי האסטרוגנים.

JAMA. 2004; 291:2947-58; 2959-68
https://jama.ama-assn.org/cgi/content/abstract/291/24/2947
https://jama.ama-assn.org/cgi/content/abstract/291/24/2959

[11/07/2004]