מפרצת באבי העורקים (Aortic aneurysm)

ראשי

תאור

הוותין נחלק ל-3 חלקים עיקריים: החלק שיוצא מהלב ועולה כלפי מעלה קרוי הוותין העולה, החלק השני שבו הוותין מסתובב קרוי קשת הוותין והחלק השלישי היורד מהחזה עד האגן קרוי הוותין היורד. הקוטר התקין של הוותין נע בין 4-2 ס"מ. מפרצת הוותין היא הרחבה של חלק מאבי העורקים, בדרך כלל באזור שבו יש חולשה של דופן העורק. ההרחבה יכולה להיות באזור אחד או יותר של הוותין. הוותין הוא העורק הראשי הגדול ביותר בגוף, המוביל את הדם היוצא מהלב לכל האיברים בגוף, דרך הסעיפים הרבים שיוצאים ממנו.

מפרצת הוותין השכיחה ביותר היא באזור הבטן ושיעורה גבוה יותר בגברים. השכיחות עולה עם הגיל ומעל גיל 60 היא נעה בין 5% ל-7%.

סימפטומים


הרחבה של הוותין חלה שנים רבות לפני הופעת התסמינים. אופי התלונות משתנה בהתאם למיקום ולסוג המפרצת. התסמינים האופייניים למפרצת הוותין הבטני כוללים הרגשה של גוש פועם בבטן, כאבי בטן וכאבי גב. לעיתים התלונות קשורות ללחץ של המיפרצת על איברים או על כלי דם סמוכים. אם המפרצת ממשיכה להתרחב ומגיעה לקוטר של 5.5 ס"מ ומעלה קיימת סכנה לקרע בדופן הפנימי שלה, מצב הגורם לכאבים עזים במיוחד בבטן או בגב ולעיתים לדימום פנימי שעלול להוביל למוות מיידי.

במפרצת של הוותין בבית החזה, מופיעים התסמינים בדרך כלל כאשר המפרצת כבר גדולה וכתוצאה מלחץ על איברים סמוכים בבית החזה. כאן התסמינים כוללים: כאבים בבית החזה או בגב עליון, שיעול וצפצופים, צרידות, הפרעות בלעיסה ועוד. התסמין הטיפוסי כאשר מופיע קרע של מפרצת הוותין הוא כאב חזק ו"קורע" בבית החזה, בגב עליון המקרין אל הזרועות וגם לכיוון הבטן. לעיתים, עקב חסימה ופגיעה באיברים סמוכים, יכולים להיות תסמינים של התקף לב, של הלם לב, של אירוע במוח, של אי-ספיקה חדה של המסתם הוותיני, של אי-ספיקת כליות ועוד. לעיתים קרובות קרע של מפרצת הוותין החזי מסתיים במוות.

סיבות וגורמי סיכון

הגורם השכיח ביותר הוא טרשת עורקים. תהליך זה מתחיל בשקיעה של שומנים בדופן הוותין הגורמים עם הזמן להתפתחות תגובה דלקתית, לשקיעת סידן וליצירת קרישים - תהליכים הגורמים להחלשת דופן הוותין ולהתרחבותו.

גורמי סיכון המחישים תהליך זה כוללים יתר-שומני הדם, יתר-לחץ-דם, עישון, סוכרת, גורמים גנטיים ועוד. גורמים נוספים להרחבה של הוותין כוללים מחלות של רקמות חיבור הפוגעות בדופן הוותין, דלקת בדופן הוותין, חבלה בוותין מחלות גנטיות כדוגמת התסמונת ע"ש מרפן.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

ניתן לאבחן מפרצת של הוותין על סמך התסמינים אך כאשר הללו מופיעים עלול להיות מאוחר מדי. ניתן לעיתים למשש גוש פועם בבטן. בדרך כלל האיבחון הראשוני נקבע בצילום בית החזה או הבטן או בבדיקת אקו-לב. כאשר מתעורר חשד יש צורך בבדיקות מדויקות יותר כמו CT, MRI, על-שמע של הבטן ואקו דרך הוושט, על מנת להעריך במדויק את גודל המפרצת ואת מיקומה. כאשר יש חשד לקרע של המפרצת האבחון נקבע בדחיפות, בדרך כלל בעזרת CT, MRI או אקו דרך הוושט.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

טיפול בגורמי סיכון כגון יתר-לחץ-דם, הפסקת עישון, טיפול בשומני הדם ומעקב קבוע כאשר יש סיפור משפחתי של מחלה זו. כל אלו עשויים למנוע או להאט את התהוות מפרצת הוותין. טיפול בניתוח נדרש באופן מיידי כאשר מופיעים כבר תסמינים ונוצר קרע במפרצת של הוותין. הניתוח כרוך בסיכון גבוה. אולם התמותה במצב של קרע במפרצת הוותין העולה, ללא ניתוח מיידי, גבוהה יותר והיא מתקרבת ל-100%. לגבי חולים ללא תסמינים קיימת הוראה לניתוח כאשר קוטר המפרצת מגיע לממד מסוים, שבו הסיכון להיווצרות קרע ותוצאותיו נראים גדולים יותר מהסיכון בניתוח. בדרך כלל קוטר מפרצת המצדיק הוראה לניתוח הוא מעל 6-5 ס"מ, תלוי במיקום, בסוג הרחבת המפרצת ובקצב התקדמותה, וכן ברמת הסיכון הכרוך בניתוח לגבי חולה ספציפי.

שיעור הסיכון למוות בניתוח מתוכנן נע בין 2% ל-6%. התמותה בניתוח שמתבצע בשל קרע חד של הוותין עלולה להגיע עד 50%, מכאן החשיבות לנתח מפרצות אלו לפני שנוצר הקרע.

בניתוח מחליפים את הקטע המורחב בוותין בשתל מלאכותי העשוי מחומר אלסטי בדומה לוותין המקורי. בשנים האחרונות מיושמת שיטה חדשה שבה ניתן לטפל במפרצת הוותין על ידי תומכנים המוחדרים לוותין בצנתור ללא צורך בביצוע ניתוח. שיטה זו מתאימה, בשלב זה, לסוג מסוים של מפרצות, בדרך כלל בחלק היורד של הוותין. בכוחה לחסוך מחולים, בעיקר מהבוגרים שבהם את הסיכון הכרוך בניתוח כה גדול.





פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פענוח בדיקת ארגומטריה לאחר ניתוח מעקפים בלה 21/07/2020 15:49
  • שלום רב, ב-6.8 אבי בן 73 עבר ניתוח מעקפים לאחר שבצנתור הודגמה מחלה תלת כלית קשה עם חסימה תת שלמה של RCA גדול בחלקו השני והיצרויות משמעותיות בשני ענפיו. היצרות משמעותית בחלקו השני של CX וחסימה שלמה של LAD מילוי קולטרלי קלוש בחלקו הדיסטלי מהעורק העוקף שמספק גם קולטרלים ל RCA. הוא עבר ניתוח CABG משך 4 שעות, מהלך הניתוח היה תקין, למעט עצירת שתן והוחל טיפול בקסטראל ולאחר מכן נגמר מקטטר. בביקורת שנערכה אחרי שבועיים בבדיקה גופנית שנעשתה לו על ידי הכירורג נמצא ש קולות לב סדירים. אק.ג קצב סינוס 87 ללא סימני איסכמיה חריפה. ראות כניסת אוויר מעט מופחתת מעל בסיס בריאה השמאלית בטן רכה פצעים ניתוחיים תקינים הוצאו תפרי הנקזים צילום חזה: מצב לאחר סטרנוטומיה תפליטים פלאורליים קטנים יותר משמאל. בתאריך ה-21.7 הוא הופנה ממכון שיקום הלב לבדיקת ארגומטריה. מתוך דו"ח הבדיקה: לפני בדיקה, דופק 90, דיאסטולי 70 סיסטולי 130 שיא המאמץ, דופק 131, דיאסטולי 70, סיסטולי 140 המבחן נמשך : 4:02 הגיע למאמץ של 7.00 METS המבחן הופסק עם הגעה לדופק מטרה הסיכום הוא כושר נמוך לבינוני, תגובת לחץ גדם תקינה, ללא תלונות לבביות, לא נצפו שינויים משמעותיים במקטע של ST במאמץ שבוצעץ הפרעות קצת הולכה: VPBS מרובים במאמץ. מה המשמעות של כך ? אבי לאחר הניתוח הוא פעיל מאוד, מסתובב הרבה ונוסע. האם יש בכך סיכון שהוא יכול לגרום לעצמו נזק ? תודה, בלה

  • + הוסף תגובה
עיבוי עלים במסתם אאורטלי בגיל צעיר עידן 19/07/2020 12:30
  • שלום, אני בן 35 ובבדיקת אקו-לב האחרונה שביצעתי אובחנו עלי מסתם אאורטלי מעובים. אני סה"כ אדם בריא, משקל תקין, מתאמן בחד"כ. מקריאה על הנושא הבנתי שזו תופעה שאמורה להתרחש רק בגיל מבוגר בהרבה (65 ומעלה). מה יכול לגרום לעיבוי של העלים בגיל כל כך צעיר? יתכן שנגרם עקב אימונים עצימים מידי בחד"כ? חוסר איזון תזונתי? אגב באקו שבוצע לפני שנה אובחנה "הסתיידות קלה של העלים", האם האבחנה הנוכחית (עיבוי) אומרת שיש החמרה? תודה

  • + הוסף תגובה
חידוד של השאלה - זיהום חיידקי עידן 21/07/2020 15:23
  • מקריאה על הנושא הבנתי שאחד הגורמים האפשריים לעיבוי עלי המסתם בגיל צעיר הוא זיהום חיידקי. במהלך השנה האחרונה עברתי מספר טיפולי שיניים כירורגים (ללא מתן אנטיביוטיקה) וכן דלקת זיהומית יחסית חמורה בדרכי השתן. הבנתי שברגע שחיידקים מתיישבים על המסתם אז ניתן להיפטר מהם רק בטיפול אנטיביוטי בעירוי. בהתחשב בהחמרה בהסתיידות שהיתה בשנה האחרונה, האם יתכן שעדיין קיימת התיישבות של חיידקים עדיין על המסתם ושהם ממשיכים לגרום להסתיידות שלו עד לטיפול אנטיביוטי?

  • + הוסף תגובה
אקג. האם הוא תקין? סמדר 18/07/2020 22:05
  • שלום ד"ר רוזן הבוקר, במשך כמה שעות, הייתי חלשה מאוד, והדופק שלי נע בין 53 ל58. דופק כזה לא אופייני לי. לחץ הדם היה סביר - כ 130/70. אחות מכבי הפנתה אותי למיון ( יש לי מחלות רקע - יתר לחץ דם, תת פעילות בלוטת התריס, פיברומיאלגיה, אסתמה, טרום סוכרת, וסרטן שחלות ב2017, הסרה ללא כימו) כשהגיעו מד"א לחץ הדם עלה ( כן, מלחץ..) ל 160/90 והדופק למעל 80. במיון לא בדקו טרופונין. לחץ הדם שם נשאר גבוה למדי, והדופק 85. בדיקות הדם, למעט CRP 1.44, כשהטווח הוא 0-0.5, היו תקינות. על האקג המצורף נאמר לי שהוא תקין, ושהשינויים הם בשל המכשיר. אשמח לדעתך. לא ברור לי מה גרם לדופק נמוך וחולשה בבוקר. עכשיו אני עדיין עייפה וחלשה, אבל הדופק תקין. תודה רבה. קישור לתמונת תרשים האקג http://www.up2me.co.il/v.php?file=3355458.jpg

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!