הפרעת אישיות סכיזואידית

גלות ובידוד חברתי נחשבו מאז ומתמיד לעונשים חמורים ביותר. כך, למשל, נשלח קין לגלות ע"י האל, לאחר רצח אחיו. כמו כן, עפ"י חוק זכויות האדם אין להעניש אסיר בבידוד חברתי למשך למעלה משבוע ברציפות.
לעומת זאת, עבור הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית, בידוד חברתי אינו מהווה עונש או גורם מרתיע. הסובלים מהפרעה זו כמעט ואינם זקוקים לקשרים בין אישיים והם חווים היעדר עניין ואי נוחות בחברת אנשים אחרים.

תסמינים קליניים

אנשים נבדלים זה מזה ברמת החברתיות ובמידת הצורך שלהם במסגרות חברתיות וקשרים בין אישיים. בעלי אישיות סכיזואידית נמצאים בקצה הרצף מבחינת הצורך שלהם בחברה, מאחר והצורך שלהם בקשרים בין אישיים נמוך ביותר. אנשים בעלי אישיות סכיזואידית מאופיינים בהימנעות חברתית, מופנמות, אי נוחות בחברה וביטוי רגשי מוקהה. כמו כן, הם עשויים להיתפס כקרים ויהירים ונוטים לעסוק במקצועות אשר מאפשרים להם קיום קשר מצומצם ביותר עם אנשים נוספים. בעלי אישיות סכיזואידית עשויים להגיע להישגים מרשימים מאוד בתחום תעסוקתם והם נוטים להשקיע רבות בתחומי עניין אשר אינם קשורים באנשים אחרים (כגון מתמטיקה, בע"ח ועוד).

שכיחות ההפרעה

עדויות בנוגע לשכיחות ההפרעה אינן מבוססות דיין, אך נראה כי שכיחות ההפרעה באוכלוסייה הינה 7.5%. כמו כן נראה כי אחוז הגברים הסובלים מההפרעה גבוה פי שתיים מאחוז הנשים הסובלות ממנה.

אבחנה על-פי ה- DSM

הפרעת אישיות סכיזואידית מאובחנת כאשר מתקיים דפוס קבוע של נסיגה מיחסים חברתיים והבעת טווח רגשות מוגבל באינטראקציות בין אישיות אשר קיים מבגרות מוקדמת, מתקיים בהקשרים שונים, ומתבטא בארבעה ומעלה מהקריטריונים הבאים:

1. היעדר צורך והנאה מיחסים בין אישיים קרובים, כולל מהיות האדם חלק מתא משפחתי.
2. בחירה בפעילויות שמאפשרות בידוד, בד"כ.
3. עניין מועט, או שאינו קיים כלל, ביחסים מיניים עם אדם אחר.
4. הנאה ממספר פעילויות מצומצם ביותר.
5. היעדר קשרים בין אישיים קרובים, מלבד בני משפחה.
6. הפגנת אדישות לקבלת שבחים או ביקורת מאחרים.
7. הפגנת קרירות רגשית, ניתוק או ביטוי רגשי קהה ושטוח.

האבחנה ניתנת במידה והתסמינים אינם נובעים מסכיזופרניה, הפרעת מצב רוח בעלת מאפיינים פסיכוטיים, הפרעות פסיכוטיות אחרות, הפרעות התפתחותיות או מצב רפואי.

גורמים להפרעה

ההסבר העיקרי לצורך החברתי המצומצם בקרב הסובלים מההפרעה הינו הסבר פסיכודינמי. לפיו, כאשר תינוק מביע את היקשרותו ואהבתו אך נתקל ביחס של עוינות או דחייה מצד הדמויות המטפלות בו, מתפתחת אימה אותה התינוק אינו מסוגל לשאת. לפיכך, על מנת להימנע מחוויית אימה זו, לומד התינוק לדכא ביטויים רגשיים, להפנים רגשות ולהימנע מיצירת היקשרויות לאחרים (לקריאה מורחבת ראה גם: רונלד פיירברן).

טיפול

למרות היעדר הצורך בקשרים בין אישיים, עשוי היעדרן של מיומנויות חברתיות להביא לקשיים ולמצוקה בתחום התעסוקתי והבין אישי. טיפול פסיכותרפי נמצא כטיפול היעיל ביותר לסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית מאחר והוא עשוי להקל על התמודדות עם קשיים בחיי היומיום ולאפשר הנאה מקשרים בין אישיים וזוגיים.

• טיפול פסיכותרפי: טיפול פסיכותרפי עשוי לשפר מיומנויות חברתיות, להרחיב את טווח הביטוי הרגשי, ולאפשר למטופל גישה לרגשות חבויים ומדוכאים. טיפולים יעילים במיוחד הינם טיפולים דינאמיים, טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים והתערבויות משפחתיות.

• טיפול קבוצתי: למרות שההשתלבות בקבוצה עשויה לעורר קשיים רבים עבור הלוקים בהפרעת אישיות סכיזואידית, עשוי הטיפול להועיל בשיפור מיומנויות חברתיות, ואף ביצירת תחושת שייכות לקבוצה חברתית.

• טיפול תרופתי: במצבי משבר וקושי עשויים להועיל מינונים נמוכים של תרופות אנטי פסיכוטיות או נוגדות דיכאון.