חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
קופות ובתי חולים
בתי מרקחת
מחשבונים
סימטידין (טגמט) (Cimetidine (Tagamet))
סימטידין (טגמט) (Cimetidine (Tagamet))
2 דקות קריאה
מידע נוסף
-
מרשם רופא
לא
-
סיכון ממנת יתר
נמוך
-
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
-
שייך לקבוצת
חוסמי הקולטן H2
סימטידין (טגמט), תרופה הנמצאת בשימוש משנות ה-70, מפחיתה הפרשה של חומצת קיבה. על-ידי הורדת כמות החומצה ממריץ סימטידין ריפוי כיבים בקיבה ובתריסריון. משתמשים בסימטידין גם לטיפול בדלקת הוושט המלווה בריפלוקס, כלומר נטייה לפלוט תוכן חומצי של הקיבה לכיוון הוושט. הטיפול ניתן בדרך-כלל לתקופות של 8-4 שבועות, עם טיפולים קצרים נוספים אם יש הישנות של התסמינים. סימטידין משפיע גם על פעולותיהם של אנזימים מסויימים בכבד, בו חל פירוקן של תרופות רבות. לכן יש לנקוט אמצעי זהירות במתן תרופה זו לאנשים המקבלים תרופות אשר רמתן חייבת להיות מאוזנת, במיוחד נוגדי-קרישה ונוגדי-פרכוסים. מכיוון שסימטידין מעודד ריפוי של רירית הקיבה, הוא עלול להסוות תסמינים של סרטן הקיבה ולעכב את איבחון הסרטן. לכן נותנים תרופה זו רק לאחר שלילת האפשרות של סרטן בקיבה.
אופן נטילת התרופה
טבליות, טבליות מסיסות, קפליות, זריקות.תדירות וזמן נטילה
1-4 פעמים ביום (לאחר הארוחות ולפני השינה).טווח המינון
מבוגרים: 800-2400 מ"ג ליום. ילדים: מעל גיל שנה: 25-30 מ"ג לק"ג ליום.תחילת ההשפעה
תוך 90 דקות.משך ההשפעה
2-3 שעות.תזונה
אין הגבלות.אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדיםמנה שנשכחה
אין לקחת מנה שנשכחה. קח את המנה הבאה כרגיל.הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.מינון עודף
מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא.הריון
במחקרים בחיות מהעבדה במנות עד פי 40 מהמנה המומלצת בבני אדם לא התגלו מומים בעוברים. אין מחקרים מספיקים בנשים הרות. יש להשתמש רק כשמוכרחים. יש להיוועץ ברופא (B)תופעות לוואי
תופעות הלוואי של סימטידין אינן שכיחות. הן תלויות בדרך-כלל ברמת המינון, ונעלמות עם הפסקת התרופה. שלשול, עייפות ופריחות מהוות תופעות לוואי שכיחות. בלבול והגדלת השדיים - נדירות יותר.פרטי תגובה עם תרופות אחרות
[נוגדי-חומצה]: אלה עלולים להפחית את הספיגה של סימטידין, ויש לקחתם לפחות שעה אחת לאחר נטילת סימטידין. [בנזודיאזפינים]: סימטידין עלול להעלות רמות בדם של תרופות מסוימות מקבוצה זו ולהגביר את הסיכון של תופעות הלוואי. [וארפארין ונגזרותיו]: יש עלייה בריכוז וארפארין בדם והגברת הסיכון לדימומים. [פניטואין, תאופילין ולידוקאין]: יש עלייה בריכוז תרופות אלה בדם ועלייה אפשרית בתופעות הלוואי. יש לנטר את ריכוזן בדם. [פרופראנולול, ניפידין, כלורדיאזפוקסיד, נוגדי דיכאון טריציקליים, טרפנאדין, מטרונידאזול]: תיתכן עלייה בריכוז תרופות אלה בדם. [קטוקונאזול]: תיתכן הפרעה בספיגה של קטוקונאזול. יש לקחת תרופה זו לפחות שעתיים לפני נטילת סימטידין. [נוגדי סרטן מסוג תכשירי אלקילציה ונוגדי מטבוליזם]: תיתכן עלייה בתופעות כמו ירידה ברמות הנויטרופולים וברמות תאי דם לבנים בעת טיפול משולב עם סימטידין.השפעת שימוש ממושך
בדרך-כלל אין צורך בתקופות טיפול מעל 8 שבועות. שימוש ממושך בתרופה זו מעל שנה אחת אינו מומלץ אלא בנסיבות מיוחדות, משום שבטיחות השימוש בתרופה זו לתקופה ממושכת טרם אושרה.השפעות
| השפעה / תופעה | תדירות | דווח לרופא | הפסק תרופה | לחדר מיון |
|---|---|---|---|---|
| שלשול | ||||
| סחרחורת | ||||
| כאבי שרירים | ||||
| התרחבות השדיים אצל גברים | ||||
| אין אונות | ||||
| פריחה |
|
|||
| שיכחה/בלבול |
|
|
||
| הזיות |
|
|
||
| אי יציבות |
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
נושאים מרכזיים
מחלות קשורות
-
אולקוס, כיב פפטי
-
צרבת
רופאים בתחום
פרופ' מיכל קרמר
עיניים
ד"ר אביטל יוסף
רפואת שיניים
ד"ר מרים אמונה אופק
ילדים
שאלות ותשובות
- אני מטפלת בשיאצו, ויש לי מטופלת שחלתה בהרפס זוסטר באיזור הירך החיצונית לפני מספר חודשים. היא כבר הבריאה, אך היא טוענת כי נשארו לה מגבלות תנועה באיזור הברך וחוסר תחושה באיזור בו היה ההרפס. האם ההרפס יכול לגרום לפגיעה עצבית או עמוקה כפי שמתואר, ואם כן - מה כדאי לעשות? בהחלט כן. הרפס זוסטר יושב בשורש העצב, ואחד הסיבוכים של המחלה היא נוירופתיה פריפרית, קרי, דלקת של העצב. נוירופתיה זו עלולה לגרום לתחושות נימול ועקצוץ, ובמקרה הרע יותר לכאב עז ביותר (post herpetic neuralgia). רוב הפגיעות של ההרפס הן סנסוריות (כלומר, תחושתיות) ואולם הפגיעה עלולה לגרום לעיתים נדירות למגבלה בתנועה. טיפול בתרופות נוגדות נוירופתיה כמו סימבלטה או ליריקה ובמשככי כאב עשויות להקל. בברכה ד"ר איציק לוי
- אני בן 72. עקב גילוי חיידק הליקובקטר פילורי קיבלתי מוקסיפן פורטה וקלארידקס 2, כדורים מכל סוג פעמיים ביום, וכן לוסק במינון של 1 ביום. אני מרגיש חולשה איומה ושוכב במיטה רוב היום. האם כך זה יהיה כל זמן הטיפול?
- אני בת 41. לאחרונה עברתי בדיקות דם ואיני יודעת איך לפענח אותן. להלן הממצאים: המוגלובין 11.9 פריטין 2.94 B12 203 IRON 59 אני מרגישה בדרך כלל טוב, אבל לאחרונה אני מאוד עייפה במשך היום. האם הבדיקות מעידות על משהו לא תקין?
- עברתי אירוע מוחי קל. יש לי מחשבות רעות ואני פוחד מאד. האם אני יכול לקחת תרופות נגד דיכאון? אני בן 87.
- אבא שלי בן 44, וב-4 השנים האחרונות הוא סובל ממחלת מנייר קלאסית (סחרחורות, הקאות וכל הנלווה לכך). רציתי לדעת אם טיסה יכולה לגרום להתקף נוסף או להחמרת המחלה. בנוסף, רציתי לדעת על אילו תרופות אתם ממליצים, כי נתנו לו מרשם לסטונרון ושמעתי שהתרופה לא כל כך יעילה.
- אני בן 16. כבר כשנה וחצי אני סובל מבעיה מטרידה ביותר בפטמות שלי. הייתי כבר אצל שני רופאי משפחה ושניהם פתחו ספרים רפואיים בשביל לנסות למצוא מה הבעיה, אך ללא הצלחה. הבעיה היא שקצה הפטמה שלי מאוד גדול ונפוח ואני מרגיש כאילו הוא מלא בנוזל כלשהו. הנפיחו
- קיבלתי מפסיכיאטר כדורי סרוקסאט, במינון של כדור ליום (בערב). בנוסף, אני לוקחת כדור סטילנוקס לשינה. את כדור השינה אני נוטלת זמן רב לפני הסרוקסאט. הפסיכיאטר הציע לי לשנות את הסטילנוקס לטראזודיל כמשרה שינה. כרגע אני עדיין נוטלת את הסרוקסאט עם הסטילנוקס. בבוקר למחרת, אחרי כ-7-6 שעות שינה עם מספר התעוררויות במשך הלילה, אני חשה עייפות רבה, שחולפת רק בשעות הצהריים. האם שינוי לטראזודיל במקום הסטילנוקס ישפר המצב? ואולי הסרוקסאט גורם לעייפות הרבה בבוקר?
- אני בת 28. זה כשלושה שבועות אני מרגישה מחנק באזור שמעל החזה. לפני כמה ימים החריף המחנק, ובלילה לא יכולתי לנשום. קמתי מהתקף שיעול ועל סף עילפון מחוסר חמצן. לאחר יומיים ניגשתי לרופא המשפחה שאיבחן ריפלוקס ונתן לי כדורי לנסופרזול. אני ישנה על כריות וזה
- אני בן 33. נמצא אצלי חיידק HP. אני לוקח את הטיפול האנטיביוטי המשולש. יש לי בעיה לקחת כדורים, ולכן אני מפורר את התרופות שקיבלתי לכוס מים. האם יש בעיה בדרך זו של נטילתן?
- אני בו 55, לוקח אומפרדקס כמעט שנה. צפיתי בטלוויזיה בתוכנית רפואית והרופא שם אמר ששימוש ממושך באומפרדקס יכול לגרום לסיבוך או להתפתחות של הקנדידה. האם זה נכון?
