אני בת 50 וסובלת מזיהומי שתן חוזרים. עברתי US כליות שלא הדגים אבנים. יש לחץ על הדופן הלטרלי של כיס השתן על ידי רחם מוגדל עם מיומה ידועה. לאחרונה סבלתי מחום גבוה וכאבים בצד ימין, יומים טופלתי ב Tarivid ללא שיפור. הופניתי למיון, בוצע CT בטן, בו נמצא אגן הכליה הימנית תפוח עם הידרונפרוזיס בדרגה קלה עד בינונית. הרחם מעט מגושם, ממוקם באגן מימין ודוחק את השלפוחית, בספק מעט נוזל קדמית לפונדוס. במיון טופלתי ב Garamycin , Tarivid . הופניתי לבדיקות של גינקולוג ואורולוג, ואלה היו תוצאות הבדיקות שערכו והמלצותיהם: גינקולוגית 1 - נמצא רחם שרירני גלובולרי בגודל המתאים ל-12 שבועות, 67x69x71 מ"מ, שרירן מסוייד בקוטר 4.7 ס"מ. ממליצה על כריתת רחם לאור רחם שרירני מוגדל וחשד שלוחץ על אורטר, ועקב כך סיבוך של פיאליטיס שיכול להוות סכנה לתפקוד הכליה, וכן צורך בפרימולט לתקופה ארוכה. גינקולוג 2 - אומר שאין קשר בין שני המקרים - רחם ודלקות השתן - וממליץ אף הוא על כריתה, אך אומר שזה לא יפתור את בעית השתן. אורולוג - לדעתו אין אינדיקציה אורולוגית לכריתת רחם. מה עושים? אני ממש מבולבלת. הממצא המשמעותי, להערכתי, הוא הלחץ החיצוני על האורטר (צינור השתן) הימני, הגורם כנראה להידרונפרוזיס וייתכן שגם לזיהומים החוזרים של מערכת השתן. לא ברור לי מדוע האורולוג מסתייג, הרי ניתן לבצע בדיקות נוספות כגון ציסטוסקופיה, מיפוי כליות ואף צנתור של האורטר על מנת להתקדם ולהחליט על המשך הגישה הטיפולית. ייתכן שמקור הלחץ הוא אחר, לאו דווקא המיומה, וזאת יש להמשיך ולברר. כמו כן, ישנה כמובן מיומה של הרחם, ולפני כריתתה, הייתי ממליץ להשלים את הבירור האורולוגי. בברכה ד"ר נחום ורבין