אחיין שלי, בן 3, עבר בבית חולים תהליך שנקרא Sclerotherapy injection, שהיה כרוך בהשארתו רדום בלמשך 4 ימים, אך משום מה, כל חומרי ההרדמה לא השפיעו עליו, ולכן הכפילו ושלשו את המנות כל יום. נתנו לו גם משככי כאבים כמו מורפיום ועוד חומר שאינני יודעת את שמו. ואתמול לפנות בוקר, מייד לאחר שהוציאו את צינור ההנשמה, הזונדה וכל שאר הצינורות שהיו קשורים לטיפול עצמו, נתנו לו את משככי הכאבים, וכעבור 5 דקות הילד נהיה אפתי לחלוטין, עיניים פקוחות אך לא מגיב לכלום, לא שותה ולא אוכל, לא מזיז איברים. ניסו לקלח אותו הבוקר, וגם תחושת המים הקרים או החמים לא גרמה אצלו לשום רפלקס. אמרו לנו שכנראה זה בשל מינון עודף, ושיש לחכות בין 8 ל-24 שעות, אך כבר עברו 30 שעות ועדיין אין שינוי, הוא לא מזהה אנשים, הורים, אחים, ממש כלום, ואף אחד לא יודע מה להגיד לנו. בעיני הרופאה שהיתה אחראית על הטיפול הכל הושלם, והיא איננה לוקחת אחריות על מה שקשור לשאר החומרים, מלבד ההוראה שניתנה בטיפול להשאיר את הילד רדום וגם לתת לו איזה חומר שייגרום לו לאיבוד זיכרון כדי שלא יזכור את הטיפול ויעבור טראומה. האם הבעיה היא נוירולוגית, או שזו אכן השפעה של כל חומרי ההרדמה ומשככי הכאבים שקיבל? בכל ארבעת הימים שהיה עליו להיות רדום הוא התעורר כל 4 שעות והרגיש הכל והשתולל, ודווקא עכשיו, בסיום הטיפול, כשהוא צריך להיות ער, הוא לא מתעורר. הטיפול ניתן לילד בשל סיסטיק לימפאנגיומה. הזריקות ניתנו בבלוטות הלימפה בצוואר בצד שמאל. יכול להיות אולי שנפגע איזה עצב? לאיזה סוג רופא צריך לפנות במקרה הזה? בהנחה שבוצעו הבדיקות הנדרשות לשלילת פגיעה מרכזית (מוחית), אני משער שהשפעת חומרי ההרדמה שקיבל הילד תפוג במהרה. במצבים אלה יש להיות בקשר ישיר ומתמיד עם הרופאים המטפלים. קשה לי לקבל את דבריך שהרופאה האחראית לטיפול אינה לוקחת אחריות, ואני ממליץ להורי הילד להמשיך להיות בקשר הדוק עם כל האחראים לטיפול המורכב. ד"ר נחום ורבין