עשיתי בדיקות לדם סמוי ותמיד יצא חלק חיובי. בדיקה אחרונה 2 מתוך 3 חיובי. לפני כמה חדשים עשיתי קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה ולא מצאו משהו חריג. יש לי חוסר ברזל והמוגלובין בין 10 ל 11 וכל נגזרות ההמוגלובין מחוץ לסוגריים. יש לי כאבי בטן. מעי דק לא נבדק. האם לעשות שוב קולונוסקופיה? קולונוסקופיה וירטואלית? או משהו אחר? אני כל הזמן בלחץ שיש לי גידול ולא מצאו אותו.

המטרה של בדיקת דם סמוי בצואה היא לאתר גידולים של המעי הגס. עם זאת, קיימות סיבות נוספות רבות שיתנו תוצאה של דם סמוי חיובי בצואה. בעצם כל נגע לאורך מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת עשוי לגרום לכך: דימום מהאף ומהחניכיים, דלקת של הוושט, כיבים בוושט, גידולים של הקיבה ושל הוושט, מאלפורמציות של כלי דם לאורך המעי, פוליפים במעי, טחורים, פיסורות ועוד. הבדיקות הסטנדרטיות להערכת מערכת העיכול התחתונה (קולונוסקופיה) והעליונה (גסטרוסקופיה) הן יעילות ומדוייקות, אך מותירות קטע מעי (מהשליש התחתון של התריסריון ועד סופו של המעי הדק) - שהגישה אליו קשה. מקור לדימום במעי הדק הוא הסיבה לאנמיה של חוסר ברזל ולדם סמוי חיובי בצואה בחולים רבים בהם הקולונוסקופיה והגסטרוסקופיה תקינות. הסיבה השכיחה ביותר היא אנגיודיספלזיה (מאלפורמציה של כלי הדם) - מצב שכיח ולא מסוכן, ובהמשך מופיעים גידולים שפירים וממאירים של המעי. סיבות נוספות הם כיבים של המעי הדק (שעשויים להיגרם בגלל שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות), פיסטולות בין כלי הדם למעי, אנדומטריוזיס (נוכחות של רקמת רירית רחם) ועוד. סיבה נוספת היא מחלת הצליאק, שעשויה לגרום לאנמיה של חוסר ברזל ולעיתים גם לדם סמוי חיובי בצואה, וכי בשנים האחרונות מאובחנת יותר ויותר באנשים מבוגרים הסובלים מן הסימפטומים האלה. קולונוסקופיה וירטואלית אינה מומלצת במקרה שלך, שכן מדובר בבדיקה עם רגישות נמוכה בהשוואה לקולונוסקופיה רגילה, והיא אינה מאפשרת ביצוע ביופסיה או כריתה של נגעים קטנים כמו פוליפים. ראשית, אני חושבת שעליך להיות במעקב של גסטרואנטרולוג, כדי שיוכל להמליץ לך על המשך הבירור והמעקב. קיימות הנחיות שפורסמו ע"י מספר אגודות של גסטרואנטרולוגים (כמו, למשל, ה-AGA) כיצד להתמודד עם מצב כמו שלך, הנקרא obscure bleeding - דם סמוי חיובי או אנמיה של חוסר ברזל למרות בירור ראשוני של מערכת העיכול. שיטות אופטימליות לבירור חולים עם דימום ממערכת העיכול שמקורו לא נמצא - מתפתחות, במיוחד עם התחלת השימוש בקפסולה הבודקת את המעי הדק. השלב הראשון המומלץ הוא לחזור על בדיקת גסטרוסקופיה, ואם זו לא הצביעה על הסיבה לדימום, לחזור גם על קולונוסקופיה. קיימות טכניקות להגיע מעט עמוק יותר, וניתן לנסות להשתמש בהן. חזרה על הבדיקות הללו היא למקרה שבהערכה הראשונית החמיצו ממצא כלשהו. קיימות רשויות הממליצות שאת הסיבוב השני של הבדיקות יערוך גסטרואנטרולוג אחר מזה שביצע את הבדיקות הראשונות. אופציה נוספת להמשך הבירור (לאחר הקולונוסקופיה והגסטרוסקופיה הראשונות) היא בדיקת המעי הדק. לשם כך קיימות מספר אופציות, ועליך לדון בהן עם הגסטרואנטרולוג שלך. בין האופציות - אנטרוסקופיה (בשיטה הדומה לגסטרוסקופיה), קפסולה אותה בולע הנבדק והיא מצלמת את המעי הדק (הבדיקה אינה בסל, ולכן הנבדק משלם עליה בעצמו. היא מדגימה היטב את המעי הדק, אך לא ניתן לקחת ביופסיות במהלכה), בדיקות הדמיה - כמו צילומים, CT או MRI, בדיקה בעזרת תאי דם אדומים מסומנים בחומר רדיואקטיבי שיכולה למקם את הדימום ועוד. למרות בירור מעמיק, בחלק מן הנבדקים לא נמצא הגורם לדימום, ואז מומלץ מעקב לאחר מספר חודשים. בשאלתך סיפרת שבדיקות דם סמוי לצואה כבר יצאו חיוביות בעבר. אינני יודעת באיזה פרק זמן אנו דנים, אך אם הבדיקה חיובית במשך מספר שנים, הסיכוי שמדובר בגידול ממאיר שלא התגלה - קטן מאוד.