דלג לתוכן
טיפול בבעיות של ריקון שלפוחית השתן בנער בן 17 .
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 27/10/2005
2 דקות קריאה
שאלה:

בני (עוד מעט בן 17) סובל לאחרונה מבעיות בשלפוחית השתן. על פי הרופא הבעיה היא נוירולוגית. הבעיה היא שהוא לא מצליח לרוקן את שלפוחית השתן שלו. העניין התגלה כשהוא התחיל להתלונן על כאבי בטן ולא הצליח להתפנות. לקחנו אותו לרופא שבהתחלה (מאחר שהילד היה מבוהל וגם סבל מכאבים ) רוקן לו את השלפוחית באמצעות קתטר. הרופא אמר שאין מה לעשות ונאלץ לרוקן את שלפוחית השתן בעזרת קטטר כמה פעמים ביום. השאלות שלי הן: האם באמת אין טיפול או פתרון אחר לבעיה? ואם אין, אז זה ישאיר אותו כך עד סוף ימיו? הילד מתלונן על אי נוחות בזמן החדרה, אבל מאחר שאין לנו ברירה הוא נאלץ לעבור את אותו הדבר כמה פעמים ביום. יש אפשרות להקל עליו, כלומר שירגיש יותר בנוח, או שהוא פשוט ייאלץ להתרגל? והאם הוא יוכל לעשות זאת בעצמו?

תשובה:
את מתארת מצב שנקרא שלפוחית שתן נוירוגנית neurogenic bladder. זהו מצב של הפרעה בתפקוד השריר של שלפוחית השתן (detrusor) ו\או שריר הסגר של השלפוחית (urinary sphincter) עקב בעיה עצבית. בצעירים פגיעות עצביות תיתכנה במוח או בחוט השידרה כתוצאה ממומים מולדים, פגיעות מוחיות עקב חוסר חמצן בזמן הלידה, טראומה, או מחלות עצבים ניווניות. הטיפול צריך להיעשות אצל רופא מומחה באורולוגיה של ילדים. מחקרים רבים בצעירים עם פגיעות בחוט השדרה הראו שריקון השלפוחית על ידי צנתור לסירוגין (הכנסת קתטר מספר פעמים ביום) עדיף על פני קתטר קבוע. קיים יתרון לצנתור לסירוגין גם בילדים צעירים. יש לרוקן את השלפוחית 4-5 פעמים ביום ובכל צנתור יש לנקז כ- 400-500 מיליליטר שתן. אם מבצעים צנתור כל 6 שעות והנפח המנוקז הוא 700 מיליליטר צריך לצנתר בתדירות גבוהה יותר (כל 4 שעות). ניתן גם להתאים את תדירות הצנתור לפי כמות הנוזלים ששותים במשך היום. צנתור לסירוגין מתאים לילדים ומבוגרים שיש להם את היכולת הפיזית והקוגניטיבית (שכלית) ואת המוטיבציה לבצע צנתור. כל אחד עם תפקוד טוב של הידיים יכול לבצע צנתור עצמי. ילדים צעירים ואנשים מבוגרים בדרך כלל מסוגלים לבצע זאת ללא בעיות. צנתור עצמי יכול להתבצע בכל מקום ולא רק בבית. לגבי מצבך, אם לא ידוע מהי הבעיה העצבית הגורמת לשלפוחית נוירוגנית בבנך (לא ציינת זאת בשאלתך), צריך בהחלט לברר את הסיבה. אם הסיבה ידועה ורופא אורולוג ילדים המליץ על טיפול בצנתור לסירוגין אז כנראה שזהו הפתרון העדיף. אם לבנך יש את היכולת הגופנית והשכלית לבצע צנתור עצמי, אז בהחלט כדאי לעודד אותו לקחת זאת על עצמו. צנתור עצמי יכול לשפר את הרגשת העצמאות, הפרטיות והנוחות וכן להגביר את המוטיבציה שלו. הוא צריך ללמוד את הטכניקה הנכונה והנקיה לביצוע צנתור עצמי בעזרת הדרכה נאותה של איש צוות רפואי מתאים.
רופאים בתחום
ד"ר ניק טאודורוביץ
ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה
רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן
ד"ר טוני כראם
ד"ר טוני כראם כירורגיה
4.9
( 44 חוות דעת )
"רואים את המקצועיות של הסבר הבעיה ברמה גבוהה"
ד"ר דן קרת
ד"ר דן קרת נטורופתיה
4.9
( 16 חוות דעת )
"שלום, הגעתי אל ד"ר דן קרת עקב גילוי סרטן הערמונית בגופי וחשיפה להרצאה שהוא נתן בנושא. אני לא איש מקצוע אבל הבנתי והרגשתי שיש מולי רופא מסוג מיוחד , גם קונבנציונלי וגם נטורופת, רופא שלא לוקח כמעט שום דבר כמובן מאליו, חוקר לעומק, מעודכן במחקרים אחרונים, מנסה להתאים לי אישית תזונה שטובה למצבי, ולבסוף הכי חשוב, במבחן התוצאה , אני מרגיש בריאות וגם הבדיקות הראו שהיה שיפור ניכר. בנוסף לכל הנ"ל ד"ר דן קרת רוצה להכיר אותך אישית ואווירת הביקור אצלו מאוד נעמה לי ואפילו חברית עד לקו הדק של רופא מטופל. אני מאוד מרוצה מהטיפול שאני מקבל מד"ר דן קרת."
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו