אני אמא לילדה בת שנתיים ותשעה חודשים. אולי כדאי לציין שבמהלך ההריון איתה הייתי מאד מינית. כשהיתה בת חצי שנה או 9 חודשים התחילה לאונן על ידי כך שהיתה נתלית על קצה השולחן או הכיסא או המיטה ומתנדנדת לעצמה. היא עושה את זה מאז ועד היום בכל רגע אפשרי, לא נוגעת ישירות בעצמה אלא מתנדנדת בשיטתיות שפיתחה לעצמה. היא ממש בעולם אחר. היא נחה מדי פעם ומניחה את הראש על השולחן, ואפילו מזיעה קצת. אם מבקשים ממנה להביא משהו כדי להסיח את דעתה, היא תביא, אבל שוב תחזור לשולחן שלה. היא לעיתים נרדמת בצורה כזאת. היא ילדה בריאה בדרך כלל, תודה לאל, מאד חכמה ופקחית, שמחה ועליזה. הייתי רוצה לדעת מה לעשות. אני יודעת שזהו תהליך טבעי, אבל לדעתי הוא נמשך יותר מדי זמן, לא? האם זה יעבור לבד או שצריך להפסיק את זה בדרך כל שהיא?

התופעה שאת מתארת נשמעת הגיונית ומתאימה לשלב ההתפתחות המינית של ביתך. בגיל זה מתחילים הילדים להכיר ולחקור את גופם. אין מדובר באוננות גרידא המלווה בפנטזיות מיניות שבסופן פורקן, אלה בדרך לחקור את גופם. עם זאת, נראה שמדובר בהתעסקות שמעבר לרגיל, דבר שיכול לפעמים לרמז על מצוקה כלשהי. אני ממליצה לפנות לרופא המטפל שיראה את הילדה "בשעת מעשה", או אולי לפנות לפסיכולוג ילדים למען הסר ספק. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד