לבעלי, בן 76, יש בעיה בפאראתירואיד. יש לו רמת סידן גבוהה, עד 12.8. הוא אושפז עם אינפוזיה של פוסיד. עכשו הוא בבית ומקבל פוסיד ושותה הרבה. רמת ה- PTH שלו כפולה מהנורמלי. האם מומלץ שיעבור ניתוח, או שעליו רק להמשיך עם בדיקות דם חוזרות ומעקב אחר השינויים בערך הסידן? מובן שנלך לאנדוקרינולג. יש הפניה ל- MIBI ולאולטרסאונד. מיפוי עצמות וצילום גוגולת היו תקינים. מה דעתכם?

על פי הנחיות בינלאומיות לטיפול בפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, ישנן כמה אינדיקציות לניתוח באנשים שאין להם תסמינים: רמת סידן גבוה יותר מ-1 מעל הגבול העליון של הנורמה, הפרשה של יותר מ-400 מ"ג סידן בשתן ב-24 שעות, ירידה בתפקוד הכלייתי בערכים מסויימים (שלא אכנס אליהם), ירידה בצפיפות העצם מעל ערכים מסויימים (שגם לא אכנס אליהם), וכל אדם שגילו מתחת ל-50. כמו-כן ממליצים על ניתוח לכל אחד שרמות הסידן הראשוניות שלו מאד גבוהות (מעל 15) או לכל אדם שקשה לערוך אצלו מעקב מסודר. פרט לגילו של בעלך, שאינו מתאים לאינדיקציות אלה, אין לי מספיק מידע לגבי השאר. האם הבדיקה שעבר היתה מיפוי עצמות ולא בדיקת צפיפות עצם? הוא צריך להיות במעקב תכוף אחר ערכי הסידן בדם. הוא יצטרך גם לעשות איסוף שתן לסידן במשך 24 שעות, בדיקת צפיפות עצם, מעקב אחר תפקודי הכליות (שגם מבוצע באיסופי שתן של 24 שעות). אכן מומלץ מאד ללכת לאנדוקרינולוג שייקח את כל הנתונים בחשבון ויחליט על הצורך בניתוח. יש אנשים שמסתדרים גם עם מעקב בלבד וטיפול תרופתי לתקופה מסויימת. כל זאת בהנחה שלבעלך אין תסמינים. אם יש לו תסמינים (חולשה, בלבול, עצירות, הופעה של אבנים בדרכי השתן) צריך לנתח ולהוציא את בלוטת יותרת התריס בכל מקרה, ללא קשר לאינדיקציות שציינתי לעיל. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד