אני ממש מודאגת מהבעיה שלי: כבר הרבה זמן אני לא מסוגלת להביט במראה כי אני נגעלת מלראות את עצמי. אני רואה את עצמי שמנה מכל צד ומכל מקום! וזה למרות המשקל התקין שלי (אני בת 14 גובה 1.60 ומשקל 52.5), אבל אני פשוט נראית שמנה, ואני חושבת על זה יום ולילה, ושקועה בגלל זה בדיכאון בלי הפסקה. בזמן האחרון הפסקתי לאכול בבית הספר, ואני לא אוכלת כלום מהבוקר עד בערך 2-3 בצהריים, ולאחר מכן כל דבר שאני מכניסה לפה, אני מצטערת על זה עד דמעות. אני יודעת שזה דבר נורא לעשות, אבל לאחרונה התחלתי כמה פעמים בשבוע פשוט להקיא את מה שאני אוכלת, מפחד מהשמנה. לפני כמה ימים חברתי סיפרה לי על אנורקסיה \ בולמיה \ הפרעות אכילה, ונבהלתי מהמחשבה שיש לי את אחד מאלה. השאלה שלי היא, האם לפי מה שכתבתי באמת יש לי הפרעת אכילה או משהו כזה?

לפי מה שכתבת נשמע שאת באמת סובלת מהפרעת אכילה, לפחות בשלבים הראשוניים שלה, וחשוב מאוד שאת פונה לעזרה, משום שככל שהמצב מתקדם, קשה יותר לפתור את הבעיה. ההגדרה של אנורקסיה מתבססת על 4 מרכיבים: סירוב לשמור על משקל גוף תקין, פחד מעליה במשקל, הפרעה חמורה בדימוי הגוף, כאשר מידת הרזון הופכת למרכיב העיקרי במידת ההערכה העצמית, והפרעות במחזור החודשי (בנערות שקבלו כבר את הווסת). ההגדרה של בולמיה כוללת גם היא 4 מרכיבים: אירועים של זלילה עם תחושה של איבוד שליטה, לאחר אירועי הזלילה הקאות או שימוש במשלשלים - כדי לא לעלות במשקל - אירועים כאלה מתרחשים לפחות פעמיים בשבוע, אי שביעות רצון מן הגוף ומן המשקל. נשמע שאת עונה לפחות על חלק מן ההגדרות הללו, ולכן זה הזמן הטוב ביותר לפנות לעזרה מקצועית. אם יש בסביבתך מבוגר שאת מרגישה שאפשר לסמוך עליו, ושיוכל לסייע לך (הוריך, רופא המשפחה, היועצת בבית הספר, המחנכת) - פני אליו לקבלת עזרה. בכל רחבי הארץ פועלות מרפאות לטיפול בהפרעות אכילה. אני מצרפת לך לינק כדי שתוכלי לפנות אליהן. כמו כן, פועל בארץ קו חירום בחינם, בו עונים אנשי מקצוע על שאלות בנושא, ויכולים להפנות אותך להמשך טיפול. אני מצרפת עבורך גם חומר כתוב בעברית, שיוכל לעזור לך להבין טוב יותר ממה את סובלת: http://www.macom.org.il/eating_disorder.asp