בן זוגי נוטל זיפרקסה לטיפול בסכיזופרניה רגילה, לא כרונית. הוא דואג בעצמו לקחת את התרופות באופן סדיר ותקין. הוא אדם מאוד אחראי, מסודר ונקי. הוא היה בסך הכל ב-2 אשפוזים במהלך חייו בהפרש של 4 וחצי שנים, ומשך האשפוז האחרון היה כ-3 וחצי שבועות. הוא תמיד

השימוש בזיפרקסה אינו פוגע בפוריות הגבר. לנטילת זיפרקסה על ידי האב אין השלכות על התפתחות העובר. סכיזופרניה היא שם כללי של קבוצה גדולה ומגוונת של מצבי הפרעה נפשית. המחלה מתאפיינת בכך שבתקופות של החמרה (המכונה "החמרה פסיכוטית") מופיעים סימפטומים כמו פחדים, מחשבות חריגות, שינויי מצב רוח קיצוניים, ועוד. ובין תקופת החמרה אחת לשנייה האדם מסוגל לקיים אורח חיים שגרתי. לא ניתן לנבא במדויק לגבי אדם מסוים אם ישוב לסבול ממצב פסיכוטי בעתיד, או מתי זה יקרה. באופן כללי, אנו יודעים מספר דברים שנבדקו לגבי קבוצות גדולות של אנשים: ככל שחולף יותר זמן מהמשבר הפסיכוטי, והאדם ממשיך להרגיש טוב ולחשוב באופן הגיוני, כך פוחת הסיכון להתקף נוסף. יש גורמים שמגינים מפני החרפה של המצב הנפשי, ואחד מהגורמים המגינים החשובים, הוא המשך מעקב פסיכיאטרי וגם, בהחלט, המשך נטילת תרופות. לאדם שסבל בעבר מהחמרה פסיכוטית, לנטילת תרופות בהמשך החיים יש ערך מניעתי. ידוע כיום, כי כל החמרה פסיכוטית נוספת עלולה לגרום למוח נזק לטווח ארוך, לגרום לירידה ביכולת התפקוד, אשר לעיתים איננה ניתנת לשחזור. לכן, לאור הסיכון הזה, הפסקה מוחלטת של הטיפול התרופתי היא החלטה כבדת משקל, אותה כדאי לקבל רק לאחר התייעצות עם פסיכיאטר/ית שמכיר את ההיסטוריה האישית ואת תולדות המחלה של בן-זוגך. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית