הרפס באזור הנרתיק הוא תופעה שכיחה למדי בנשים, וגם בנשים הרות, ולמרות זאת, הסיכון של יילוד להידבק בנגיף ההרפס במעברו בתעלת הלידה נמוך יחסית. הסיכון גבוה יותר אם האם נדבקת בפעם הראשונה לקראת סוף ההריון, ונמוך יותר אם האם נדבקה עוד בטרם ההריון. כיון שמחלת הרפס גניטלי מאופיינת בהתפרצות עורית אפיזודית, באישה שידוע שהיא חולה, יש לבצע מעקב צמוד אחר נגעים בסמוך ללידה. אם יש נגעים גניטליים פעילים בזמן הלידה, נהוג לבצע ניתוח קיסרי, כי הסיכון להידבקות היילוד במחלה גבוה יחסית והמחלה עשויה להיות קשה מאוד. לאחר הלידה היילוד עשוי להידבק בהרפס מנשיקה של אדם עם נגע הרפטי בשפתיים, על כן יש להימנע ממגע התינוק עם אדם עם נגע פעיל. לאתר עם מידע מקיף בנושא: http://www.herpes.com/pregnancy.shtml

הרפס באזור הנרתיק הוא תופעה שכיחה למדי בנשים, וגם בנשים הרות, ולמרות זאת, הסיכון של יילוד להידבק בנגיף ההרפס במעברו בתעלת הלידה נמוך יחסית. הסיכון גבוה יותר אם האם נדבקת בפעם הראשונה לקראת סוף ההריון, ונמוך יותר אם האם נדבקה עוד בטרם ההריון. כיון שמחלת הרפס גניטלי מאופיינת בהתפרצות עורית אפיזודית, באישה שידוע שהיא חולה, יש לבצע מעקב צמוד אחר נגעים בסמוך ללידה. אם יש נגעים גניטליים פעילים בזמן הלידה, נהוג לבצע ניתוח קיסרי, כי הסיכון להידבקות היילוד במחלה גבוה יחסית והמחלה עשויה להיות קשה מאוד. לאחר הלידה היילוד עשוי להידבק בהרפס מנשיקה של אדם עם נגע הרפטי בשפתיים, על כן יש להימנע ממגע התינוק עם אדם עם נגע פעיל. לאתר עם מידע מקיף בנושא: http://www.herpes.com/pregnancy.shtml [19/01/2002]