כיצד אנדומטריוזיס גורמת בעיות?

הרחם מרופד ברקמה מסוג מסוים, המכונה בשם אנדומטריום. היא דומה לקן רך, שבו הביצית המופרית יכולה לגדול ולהתפתח. בכל חודש הגוף מפריש הורמונים, שגורמים לרקמת האנדומטריום להתעבות ולהתכונן לביצית. במקרה של התעברות (היריון), הביצית המופרית נצמדת לרקמת האנדומטריום ומתחילה להתפתח. במידה ולא מתרחשת התעברות, רקמת האנדומטריום מתפרקת והגוף מזרים אותה בדמות דם. זהו למעשה הדימום המחזורי. אצל נשים הלוקות באנדומטריוזיס, שתלי הרקמה, שצומחים מחוץ לרחם, מתנהגים בדיוק כמו הרקמה שמרפדת את הרחם. במהלך המחזור החודשי, הם מתעבים, לאחר מכן הם מתפרקים ומדממים. אבל השתלים נמצאים מחוץ לרחם, לכן הדם אינו יכול לזרום אל מחוץ לגוף. השתלים יכולים לגרום לגירוי ולכאב. לפעמים הם יוצרים רקמת צלקת, או כיסים מלאים בנוזל (ציסטות). רקמת הצלקת עלולה להקשות על ההתעברות.