דלג לתוכן

ציסטה בשחלה (Ovarian Cysts)

ציסטה בשחלה (Ovarian Cysts) ערוץ בריאות האישה
3 דקות קריאה

השחלות הן שני איברים קטנים, שנמצאים משני צידי הרחם בגוף האישה. השחלות מייצרות הורמונים שונים, בהם אסטרוגן שאחראי על המחזור החודשי. אצל נשים בגיל הפוריות, בכל חודש השחלות משחררות ביצית זעירה. הביצית עושה את דרכה אל החצוצרות, שם יש סיכוי שהיא תופרה ע"י זרע. תהליך זה של שחרור הביצית נקרא ביוץ

ציסטות בשחלות הן שקים מלאים בנוזל, והן עשויות להופיע אצל נשים בכל הגילאים. במרבית המקרים מדובר במצב שפיר שאינו דורש טיפול ניתוחי. ציסטות בשחלה יכולות להיות בגודל של ס"מ אחד בלבד ועד 10 ס"מ. 

סימפטומים

לעתים קרובות ציסטה בשחלה אינה מלווה בתסמינים כלשהם. במקרים רבים ציסטות בשחלות מתגלות רק בעקבות בדיקה שגרתית אצל רופא נשים. אולם במקרים בהם הציסטה בשחלה מתפתלת, מדממת או נקרעת, היא עלולה לגרום בעיות.

כאשר אחד התסמינים המפורטים להלן מופיע, חשוב לבדוק אותו. זאת משום שאותם תסמינים עצמם עלולים לרמוז גם על גידולים בשחלות. לעתים קרובות סרטן בשחלות מתפשט לפני שמגלים אותו.

במידה והציסטה נקרעת, עלול להופיע כאב חזק וחד. במידה ומתרחש פיתול (תסביב שחלה), ייתכן כי יהיו גם בחילות והקאות. 

תסמינים של ציסטה בשחלה כוללים: 

· כאב או נפיחות בבטן תחתונה. הכאב יכול להיות חד או עמום ויכול להיות התקפי או קבוע. 

· קשיים במתן שתן, או מתן שתן לעיתים תכופות.

· כאב עמום בגב התחתון.

· כאב בזמן קיום יחסי מין.

· כאבים בזמן המחזור החודשי ודימום רב מהרגיל.

· עליה במשקל.

· בחילות או הקאות. אובדן תיאבון, הרגשת מלאות לאחר אכילה מועטה. 

סיבות וגורמי סיכון

ישנם סוגים שונים של ציסטות בשחלות הנגרמות מסיבות שונות. הסוג הנפוץ ביותר נקרא ציסטות פוליקלוריות והן נגרמות בגלל גירוי יתר הורמונלי שגורם לזקיק ממנו השתחררה ביצית להמשיך לגדול. 

גורמי סיכון להיווצרות ציסטות בשחלות כוללים:

• טיפולי פוריות – נשים המטופלות עם תרופות הגורמות לאינדוקציה של ביוץ, כמו למשל קלומיפן ציטרט, עלולות לפתח ציסטות בשחלות בגלל תסמונת גירוי יתר של השחלה.

היריון – בעיקר בטרימסטר השני.

תת פעילות של בלוטת התריס.

• העברת הורמוני מין מהאישה לעובר דרך השיליה.

• עישון.

• אנדומטריוזיס.

• אירוע קודם של ציסטה בשחלה.

• זיהום קשה באגן.

• הליך של קשירת חצוצרות.

• טיפול עם טמוקסיפן. 

אבחון ובדיקות

רופא נשים או רופא משפחה יכול לחוש בגוש בעת ביצוע בדיקה שגרתית באזור האגן. רוב הגידולים בשחלות הם שפירים, אולם חלקם עלולים להיות סרטניים. לכן, חשוב מאד לבדוק כל ציסטה בשחלה. הבדיקה חשובה במיוחד עבור נשים בגיל המעבר, משום שהסיכון לחלות בסרטן השחלות גבוה יותר בגיל זה.

בדיקות לגילוי ציסטה או סרטן בשחלות (ציסטה שחלתית) כוללות:

· אולטרסאונד.

· בדיקות בשיטות הדמיה אחרות. טומוגרפיה ממוחשבת (CT), הדמיית תהודה מגנטית (MRI) וסקירה על ידי פליטת פוזיטרונים (PET).

· רמת הורמונים. הרופא עשוי לבצע בדיקת דם לבדיקת הרמה של מספר הורמונים.

· לפרוסקופיה אבחנתית.

· CA-125 . במידה והרופא חושד שהגידול הוא סרטני, הוא עשוי לבצע בדיקת דם לגילוי חלבון המכונה CA-125.

במקרים בהם האבחנה היא של סרטן השחלות, הרופא ישתמש בתוצאות הבדיקות כדי לקבוע אם הסרטן התפשט מעבר לשחלות. 

במידה והסרטן אכן התפשט מעבר לשחלות, הרופא יקבע בעזרת תוצאות הבדיקות באיזו מידה הסרטן התפשט. ההליך האבחוני מכונה קביעת השלב בו נמצאת המחלה. קביעה זו מסייעת לרופאים לבחור טיפול. 

תופעות נלוות וסיבוכים אפשריים

כפי שצוין קודם לכן, במרבית המקרים ציסטות בשחלות הן שפירות ולא דורשות טיפול. עם זאת, חשוב להכיר שני סיבוכים לא נפוצים שיכולים להיגרם בעקבות ציסטות בשחלות:

• תסביב שחלה – ציסטות גדולות (מעל 4 ס"מ) בשחלה יכולות לגרום לשחלה לזוז ממקומה ולעבור תסביב, מה שעלול לגרום לפגיעה באספקת הדם אל השחלה. תסביב שחלה מאופיין בכאב פתאומי וחד באזור הבטן התחתונה והאגן, המלווה בבחילות והקאות. מרבית המקרים מתרחשים בקרב נשים בגיל הפוריות ונמצא גם קשר לתסמונת השחלות הפוליציסטיות. 

• קרע של ציסטה – מצב זה יכול להיות מלווה בכאב חמור ודימום פנימי. ככל שהציסטה גדולה יותר, כך הסיכוי שלה להיקרע גדול יותר. 

טיפולים ותרופות

ציסטה בשחלה לרוב חולפת ללא צורך בטיפול. עבור נשים שלא חשות בתסמינים המפריעים להן, במיוחד אם עדיין לא הגיעו לגיל המעבר, הרופא ימליץ בדרך כלל על "המתנה זהירה", כלומר, הרופא לא ימליץ על טיפול, אלא יבדוק את המטופלת אחת לחודש עד שלושה חודשים, על מנת לעקוב אחר הציסטה ולראות האם היא נעלמה, נותרה באותו מצב או גדלה. 

במקרים בהם ציסטה בשחלה אינה נעלמת, גדלה, גורמת לכאב או נראית חשודה, מומלץ לנתח. קיימים שני סוגי ניתוחים, ניתוח פתוח (לפרוטומיה) וניתוח עם פולשנות מינימלית (לפרוסקופיה) הכולל חתכים קטנים בלבד. בשני סוגי הניתוחים המטרות זהות:

• לאשר כי אכן מדובר בציסטה בשחלה.

• להעריך האם הציסטה עשויה להיות ממאירה.

• לקחת דגימות מהנוזל בחלל הבטן להערכה ציטולוגית (בדיקת התאים).

• להסיר את הציסטה ולשלוח אותה לבדיקות פתולוגיות, לעיתים יהיה צורך בהסרת השחלה כולה.

• להעריך את מצב השחלה השנייה ואיברי הבטן הנוספים. 

מניעה

אחת הדרכים למניעה של היווצרות ציסטות חוזרות בשחלה היא טיפול עם גלולות למניעת היריון. טיפול זה יכול לעזור למנוע היווצרות של ציסטות חדשות, אך לא עוזר לטיפול בציסטות קיימות. בנוסף, נשים עם גורמי סיכון לסרטן שחלות לעיתים יקבלו המלצה על כריתת שחלות מניעתית. 

רופאים בתחום
ד"ר ניר חייא
ד"ר ניר חייא יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
פרופ' עפר גמר
פרופ' עפר גמר יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
ד"ר פאני בר-לוי
ד"ר פאני בר-לוי יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא ציסטה בשחלה

כדאי להכיר: ציסטה ברתולינית
כדאי להכיר: ציסטה ברתולינית
ד"ר דב לקסמן מאת: ד"ר דב לקסמן 04/03/2015

גם אם שמעתן על המונח "ציסטה", בהקשר של גוש בשד או בשחלה, קרוב לוודא שעל ציסטה בבלוטת הברתולין טרם שמעתן. אולם הופעת... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום אולטראסאונד מילדות וגניקולוגיה

בניהולו של פרופ' ירון צלאל
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו