עברתי התקף פסיכוטי יחיד לפני 5 שנים, שכולל מחשבות שווא של רדיפה, קנאה, אהבה, רגש גדלות ותסמינים של סכיזופרניה. המחלה שלי כוללת תסמינים של סכיזופרניה + מניה דפרסיה. אני בחור מלומד ובעל רצון ללמוד ואני אקדמאי. האם במהלך החיים, למרות המודעות הגדולה למחלה, הקפדה על נטילת תרופות, והעובדה שאיני עובר התקפים נוספים, בכל זאת תהיה אצלי ירידה באינטליגנציה, במוטבציה, ביוזמה ובארגון החשיבה?

התשובה שאתן מבוססת על מה שידוע ממחקרים, בהם עקבו לאורך שנים אחר קבוצות גדולות של מטופלים. יש נתונים אפידמיולוגים, סטטיסטיים, שאפרט מייד, אבל עדיין, מבחינת הפרט, האינדיבידואל, אין בידינו יכולת לניבוי מדויק. ככל שחולף זמן רב יותר מהתקף פסיכוטי ראשון, בודד בחיים, הסיכוי שהאדם ילקה בהתקף נוסף הולך ופוחת. ככל שההתקף הפסיכוטי שממנו סבל האדם התפתח באופן יותר חד ומהיר (תוך ימים עד שבועות ולא תוך חודשים ושנים), הסיכוי שתהיה ירידה קוגניטיבית וירידה בשאר המדדים שציינת, הוא יותר נמוך. אם ההתקף הפסיכוטי התפתח לאחר אירוע חיים סטרסוגני, כגון פרידה, אובדן, שינוי מקום מגורים וכדומה (בניגוד להתקף שפרץ מתוך שגרה רגילה, ולא ניתן לקשר אותו לסיבה מיוחדת), הסיכוי ללקות בהתקף נוסף בעתיד קטן יותר. אם ההתקף הפסיכוטי לווה במאפיינים של מצב רוח (דכאוני או מאני), יש פחות סיכוי לירידה קוגניטיבית, ולירידה במוטיבציה וביוזמה. באופן מאד גס וכללי – ככל שיש במחלה יותר מאפיינים של מצב רוח, ופחות מאפיינים שדומים לסכיזופרניה – סיכוי להידרדרות הקוגניטיבית והתפקודית שלעיתים מלווה את מחלת הסכיזופרניה קטן יותר. כמובן – ככל שהאדם יותר שומר על עצמו ממצב שיוכל להוביל להתקף נוסף, הוא מגדיל את סיכוייו להמשך חיים בריאים יותר. לכן חשוב מאד להתמיד בטיפול ובמעקב פסיכיאטריים, ולהשתדל לשמור על אורח חיים מאוזן (מבחינת פעילות, שעות שינה, מזון, פעילות גופנית) ועל קשרים חברתיים או קשרים משפחתיים. כל אלה נמצאו במחקרים כמקטינים את הסבירות להידרדרות קוגניטיבית ותפקודית. תמשיך לשמור על עצמך ולהרגיש טוב, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית