מה ההבדל בין היפומניה לציקלותימיה?

היפומניה היא מצב המתאפיין במיעוט שינה, אנרגיה מוגברת עם ריבוי פעילות ויוזמה, התנהגות חסרת שיפוט, כגון בזבוז כסף, התנהגות מינית או חברתית פרועה או מתירנית באופן מוגזם, ואשר עלולה לסבך את האדם בצרות או לגרום לו ולמשפחתו למבוכה או בושה בהמשך, וכן במחשבות בעלות תוכן גרנדיוזי (ערך העצמי מוגבר, מחשבה שאני בעל תפקיד או תכונות או כשרונות מיוחדים, תחושה של קשר לאנשים חשובים, עשירים או מפורסמים). לעיתים מצב של היפומניה כולל גם קוצר רוח, נטייה להתרגז בקלות ואף נטייה להתנהגות תוקפנית או לתגובות תוקפניות. היפומניה מופיעה כחלק מהפרעה ביפולרית (בעברית: הפרעה דו-קוטבית), שיש בה תקופות של דיכאון ותקופות הפוכות, של היפומניה או מניה. ציקלותימיה היא הפרעה שדומה להפרעה הדו-קוטבית בכך שיש בה שינויי מצב רוח בין מצבי דכדוך למצבים של מצב רוח טוב במיוחד. ההבדל הוא בעוצמות. ברגע שלאדם היה "התקף" אחד לפחות של דיכאון קליני או של היפומניה או של מניה, הוא כבר לא סובל מציקלותימיה אלא ממשהו אחר - הפרעה דו-קוטבית או הפרעת דיכאון חוזר. בעצם, ניתן לומר שציקלותימיה היא וריאציה קלה של הפרעה דו-קוטבית, בה האדם אינו מגיע למצבים בהם נדרשת התערבות תרופתית או של אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. הפרעת ציקלותימיה כן מפריעה לחיי הסובלים ממנה, אחרת לא היתה מוגדרת כהפרעה, וניתן להסתייע באנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש לטיפול בה, בפסיכיאטר או בפסיכולוג. אני ממליצה לפנות קודם כל לבדיקת פסיכיאטר לצורך אבחון מדויק, ולאחר מכן לפסיכולוג לפי הצורך. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית