איך מטפלים בעששת?

ישנם מספר טיפולים שונים לעששת, בהתאם למידת ריקבון השן. אם הריקבון אינו נרחב, החלק הרקוב של השן מוסר באמצעות קידוח ומוחלף על ידי סתימה העשויה מסגסוגת של כסף, זהב, חרסינה או תרכובת שרף. החומרים המשמשים לייצור הסתימות נחשבים לבטוחים. הועלו חששות במיוחד בנוגע למסגי כסף על בסיס כספית, אולם איגוד רופאי השיניים האמריקאי, מנהל התרופות של ארה"ב וגופים אחרים האמונים על בריאות הציבור ממשיכים לתמוך בבטיחותו של חומר שחזור זה. אלרגיות למסג הכסף נדירות, וכך גם אלרגיות לשאר מתכות השחזור.

אם ריקבון השן נרחב ונותר רק מעט ממבנה השן, ייעשה שימוש בכתרים. אם נחוץ כתר, מוסר החלק הרקוב או המוחלש של השן, מתקנים את מצע השן, וכתר מותאם על מה שנשאר מן השן. כתרים מיוצרים מזהב, חרסינה, או חרסינה שהולחמה למתכת.

אם הריקבון גרם לעצב או לציפת השן למות, יבוצע טיפול שורש. בטיפול שורש מוסר מרכז השן (כולל העצב, כלי הדם והרקמה) יחד עם חלקי השן הרקובים. השורש ממולא לאחר מכן בחומר איטום. אם יצ צורך, ניתן גם להתאים כתר על השם הממולאת.

מספר טיפולי עששת חדשים נמצאים בשלב הפיתוח. טיפול ניסיוני אחד משתמש באור פלואורסנט כדי לגלות את קיומה של עששת זמן רב לפני שניתן להבחין בה באמצעים מסורתיים, כמו צילום רנטגן או בדיקת שיניים. במקרים רבים, אם העששת מתגלה בשלב מוקדם, ניתן לעצור או להשיב לאחור את תהליך ריקבון השן.

החוקרים עובדים גם על "סתימה חכמה" שתמנע את המשך ריקבון השיניים על ידי שחרור פלואוריד באופן איטי סביב הסתימה ובשיניים סמוכות.