אנגיומיוליפומה הוא גידול כלייתי שפיר המכיל רקמות שריר, שומן וכלי דם. כאשר הוא מתגלה באולטרסאונד, נהוג לבצע בנוסף בדיקת CT או MRI על מנת לאשר את הממצא. לאישור האבחנה די בד"כ בהדמיה המדגימה שומן בגוש. כאשר המרכיב השומני בגוש חסר או מועט ולא בטוחים באבחנה עפ"י הדמיה בלבד, ניתן לבצע ביופסיה ע"י מחט. אנגיומיוליפומה היא שפירה ואינה הופכת ממאירה, אך טבעה לגדול באיטיות ובמקרים מסוימים היא יכולה להשתלט על האנטומיה הרגילה של הכליה ולהרוס אותה. המעקב והטיפול תלויים בגודל הגוש, בקצב צמיחתו ובסימפטומים שהוא גורם. כאשר מדובר בממצא מקרי קטן שאינו גורם לסימפטומים, בד"כ לא מנתחים. בהתחשב בקצב הצמיחה האיטי של הגושים הנ"ל (קטן מ 5% בשנה), גם מעקב סונוגרפי או ב CT לא תמיד מבוצע, או מבוצע במרווחים של מעל שנה. המעקב אינו מכוון לראות אם הגוש ממאיר אלא אם הוא גדל. גושים המתקרבים לגודל 4 ס"מ עשויים לדמם ולכן דורשים מעקב תכוף יותר, או הוצאה בניתוח הכולל גם כריתה חלקית של הכליה.

אנגיומיוליפומה הוא גידול כלייתי שפיר המכיל רקמות שריר, שומן וכלי דם. כאשר הוא מתגלה באולטרסאונד, נהוג לבצע בנוסף בדיקת CT או MRI על מנת לאשר את הממצא. לאישור האבחנה די בד"כ בהדמיה המדגימה שומן בגוש. כאשר המרכיב השומני בגוש חסר או מועט ולא בטוחים באבחנה עפ"י הדמיה בלבד, ניתן לבצע ביופסיה ע"י מחט. אנגיומיוליפומה היא שפירה ואינה הופכת ממאירה, אך טבעה לגדול באיטיות ובמקרים מסוימים היא יכולה להשתלט על האנטומיה הרגילה של הכליה ולהרוס אותה. המעקב והטיפול תלויים בגודל הגוש, בקצב צמיחתו ובסימפטומים שהוא גורם. כאשר מדובר בממצא מקרי קטן שאינו גורם לסימפטומים, בד"כ לא מנתחים. בהתחשב בקצב הצמיחה האיטי של הגושים הנ"ל (קטן מ 5% בשנה), גם מעקב סונוגרפי או ב CT לא תמיד מבוצע, או מבוצע במרווחים של מעל שנה. המעקב אינו מכוון לראות אם הגוש ממאיר אלא אם הוא גדל. גושים המתקרבים לגודל 4 ס"מ עשויים לדמם ולכן דורשים מעקב תכוף יותר, או הוצאה בניתוח הכולל גם כריתה חלקית של הכליה. [10/02/2003]