אני בן 25. לפני כשנה וחצי עברתי ניתוח להסרת גידול מוח - אוליגודנדריוגליומה מדרגה 2. מאז אני עובר בדיקת MRI חצי שנתית. מנתוני הבדיקה האחרונה, הגידול שהוסר במרביתו לא עבר שינוי, אך בבצקת חלה החמרה. עוד לפני גילוי המחלה, נוכחתי כי סטרואידים הקלו עלי מאוד מאוד, בדיעבד אני יודע שהם הקלו על הבצקת. כרגע אני לוקח רק כדורי אפקסור, כי הגידול והבצקת גרמו לדיכאון אנדוגני, ואני נחשב כנכה 100% על ידי ביטוח לאומי. עם זאת, אני מנהל אורח חיים יחסית תקין, כולל לימודים ועבודה. האם טיפול בבצקת עם דקסאמתאזון, אפילו לתקופה ארוכה (או אולי בדרכים אלטרנטיביות), לא עדיף מפסיביות של "לתת לזמן לעשות את שלו", שבינתיים מובילה להחמרה בבצקת? הגידול ממנו סבלת, אוליגודנדריוגליומה (oligodendrioglioma), ושנכרת כמעט במלואו, נדיר למדי. כמו גידולים אחרים בכל מקום בגוף, וגם במוח, גידול זה יכול להיות בעל מאפיינים תאיים וכרומוזומליים שונים. ובהתאם לאלה, ובהתאם למיקומו, גודלו וההפרעות הנגרמות מעצם קיומו, ניתן לקבל החלטה על סוג הטיפול. לא ציינת אם קיבלת הקרנות או כמותרפיה, ואם כך אני מניח שלא נזקקת לטיפולים אלה. עקב גילך הצעיר ומיעוט הממצאים הקליניים ייתכן שסוג הגידול ממנו סבלת הוא שפיר יחסית. בעקבות הניתוח סבלת מבצקת מוחית, ובצקת זו הוחמרה לאחרונה לפי ממצאי בדיקת ה- MRI, אולם מצבך התפקודי לא השתנה בעקבות כך. הטיפול בבצקת המוחית חייב להיות בהתאם לסיבתה. טיפול בסטרואידים כגון דקסאמתאזון (dexamethasone) אכן מקובל במצבי בצקת מוחית, וגם לך טיפול זה עזר כשניתן, קרוב לוודאי, בתקופה הראשונה לאחר הניתוח. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי סיבת החמרת הבצקת, ובהתאם לכך לשקול בדיקות נוספות ואופציות טיפוליות בהתאם. בברכה ד"ר נחום ורבין