נערה (בת 17) לקחה מנת יתר של אקמול (25 גרם פאראצטאמול) עם חצי כוס וודקה וליקר קפה. מצבה הידרדר במשך יומיים, היא הקיאה מספר פעמים, ואחרי יומיים נלקחה לבית חולים. לאן יכול להתפתח מצב כזה? האם יכול להיגרם נזק בלתי הפיך, ואם כן איזה, ומה הסיכוי שהוא ייגרם? מה יהיה הטיפול שהיא כנראה תקבל בבית חולים (כמה שיותר בפירוט אם אפשר..) ואיך זה יכול להיגמר? (צורך בהשתלה, נזק לאיברים מסוימים, וכו') ואילו גורמים משפיעים על כל זה?

לאור זמינותו של האקמול והעובדה שהוא ניתן ללא מרשם רופא, נוטים לזלזל בנזק שהוא עלול לגרום, אך בארצות הברית הוא הגורם מספר אחת לתמותה עקב ניסיונות אובדניים בעזרת תרופות. עם זאת, אם סם הנגד (אנטידוט) N-acetylcysteine ניתן בזמן - כמעט אף פעם לא נגרם נזק בלתי הפיך. במחקרים שבדקו את ההשפעה של הרעלת אקמול נמצא כי אם האנטידוט ניתן תוך 10 שעות מבליעת האקמול - לא ייגרם נזק בלתי הפיך, בלי קשר לכמות ההתחלתית שנבלעה. בחולים שטופלו 10-24 שעות מבליעת החומר נרשמו על-פי מחקרים שונים 1.1-7.4% תמותה וב- 26-63% היה נזק משמעותי לכבד. הרעילות מתחילה במינון של 250 מ"ג לק"ג, וכל החולים שבלעו מינון של יותר מ- 350 מ"ג לק"ג פתחו נזק כבדי משמעותי, אם לא קבלו את ה- N-acetylcysteine בזמן. לחולים שרמות פאראצטאמול (אקמול) בגופם היו מעל 200 מק"ג למ"ל 4 שעות מבליעת החומר ו-25 מק"ג למ"ל 16 שעות לאחר בליעת החומר - סיכוי של 60% לנזק כבדי חמור ושל 5% לתמותה. אם הרמות היו מעל 300 (לאחר 4 שעות) ומעל 37.5 (לאחר 16) - סיכויי הנזק הכבדי הם 90% והתמותה - 24%. כל זאת, כמובן, אם לא קבלו את הטיפול. את הסימפטומים של ההרעלה נהוג לחלק ל-4 שלבים, על-פי משך הזמן שחלף מן הבליעה. שלב I (0.5-24 שעות)