ברצוני לדעת אם מחלת האפילפסיה היא גנטית, האם יש כמה סוגי אפילפסיה והאם כאשר חולה אפילפסיה מטופל ע"י תרופה יכול להיות שלא יקבל התקפים לעולם.

אפילפסיה היא הפרעה חשמלית בקורטקס המוחי. תאי העצב (נוירונים) גורמים במקביל להיווצרות פעילות חשמלית מוגברת ובלתי תקינה. התקפי האפילפסיה מופיעים לסירוגין, נמשכים בדרך כלל זמן קצר - שניות עד דקות, ואז חולפים. את התקפי האפילפסיה נהוג לחלק להתקפים חלקיים (Partial seizures) ולהתקפים כלליים (Generalized seizures). Partial seizures (פרכוס חלקי) - פעילות של נוירונים המוגבלת לאחד החצאים (ההמיספרות) של המוח, ולכן גם הביטוי הגופני יהיה בדרך כלל בצד אחד. simple partial - ללא הפרעה במצב ההכרה. היכולת להגיב לגירוי חיצוני - תקינה. complex partial - התקף פרכוסי עם הפרעה במצב ההכרה. פרכוסים חלקיים יכולים להיות מוטוריים (באים לידי ביטוי בתנועה או קול), סנסוריים (תחושתיים - תחושות בגוף, סחרחורת, הרגשת טעם או ריח) או אוטונומיים (תחושות במערכת העיכול, הזעה ושינויים באישונים). Generalized seizures (התקף גדול) - הם התקפים המערבים את שתי ההמיספרות המוחיות. עשויה להיות פגיעה במצב ההכרה, ופגיעה זו היא לעיתים הביטוי הראשון של הפרכוס. אם הפרכוס הוא מוטורי - להבדיל מן הפרכוס המוטורי החלקי, הוא יערב את שני צידי הגוף. הפרכוס הכללי נחלק לעוויתי (convulsive) - אם הוא מערב חלקים מוטוריים במוח, ולכן בא לידי ביטוי בתנועות, או ללא עווית, הנקרא גם absence - אירוע של התנתקות. בחלק מסוגי האפילפסיה קיים מרכיב גנטי. כאשר חולה אפילפסיה מקבל טיפול תרופתי, יכול בהחלט להיווצר מצב ובו לא יקבל יותר התקפים לעולם.