עברתי ניתוח כריתת כליה. תפרו לי את החתך עם חוט פלסטיק כחול גמיש ואחר כך את העור עם סיכות. האם חוט הפלסטיק נשאר בגוף או שהוא אמור לצאת? שאלתך מעוררת נושא חשוב שלעיתים עולה לדיון בין רופא לחולה לפני הניתוח. לא פעם הוא נידון רק אחרי הניתוח, עקב הופעת בעיות למיניהן. מנתח בכל תחום של כירורגיה משתמש בחוטים מסוגים שונים לתפירה או לקשירה של האברים המנותחים. מחלקים את החוטים לפי תכונותיהם: חוטים המיוצרים ממוצרים טבעיים כמו משי, וחוטים המיוצרים בתהליכים כימיים מתרכובות שונות, כמו הניילון. חלוקה נוספת היא לחוטים הנספגים בגוף המנותח תוך פרקי זמן שונים הנעים בין מספר שבועות למספר חודשים, לדוגמה ויקריל או pds, או חוטים אינרטיים, שהגוף אינו יכול לפרק אותם והנותרים לתמיד, כמו ניילון, משי או מתכת. אנחנו מבדילים גם בין חוט חלק מונופילמנטי העשוי מקשה אחת ובין חוט שזור (כמו צמה), שלכל אחד מהם תכונות משלו. מובן שגם עובי החוט נמדד, והמנתח משתמש בחוטים שונים לפי עוביים וחוזקם. בתשובה ישירה לשאלתך - שרירי הבטן והחיתולית (פסציה) העוטפת אותם נתפרו בחוט ניילון חזק בלתי נספג. זוהי האפשרות המקובלת, אם כי יש גם אפשרות להשתמש בחוט הנספג רק לאחר כחודשיים-שלושה. בדרך כלל חוט הניילון אינו מהווה כלל בעיה לגוף, ואינו גורם לשום תופעות לוואי. לעיתים רחוקות הקשר הסוגר את החוט בקצהו יכול ליצור מעין גוש קטן תת-עורי, במיוחד באנשים רזים. אם קשר זה יפריע בעתיד, ניתן יהיה להוציאו בפעולה כירורגית פשוטה לאחר כשנה ממועד הניתוח. בברכה ד"ר נחום ורבין