בתוצאות בדיקת US בטן נמצא: "כבד: אינו מוגדל. באזור השער הודגם תהליך היפראקואי בגודל 29x23 מ"מ. תהליך דומה באונה ימנית תחתונה בגודל 20x19 מ"מ. תהליך נוסף על יד הסרעפת, ועוד מספר תהליכים דומים קטנים יותר באונה ימנית עליונה סמוך לסרעפת - הממצאים יכולים להתאים להמנגיומות - אך רצוי להמשיך בירור על ידי CT". אציין כי פניתי לרופא בקשר להתנפחויות באזור הבטן העליונה. הרופא שלח אותי לאולטרסאונד ואלה היו הממצאים. אינני יודע אם יש קשר בין 4 מקרי התקף של שעתיים בערך במשך השבועיים האחרונים - התקף מסוג התנפחויות האזור העליון של הבטן ליד החזה, כאבים חזקים מאוד שרק לאחר שאני מכריח עצמי להקיא אני חש הקלה מסוימת בהם. מה פירוש הממצאים האלה? האם יש סיבה לדאגה? האם המנגיומה היא סרטן? האם אצטרך לעבור הקרנות כטיפול? האם יכול להיות קשר בין הכאבים בהם אני נתקף לבין ההמנגיומות? ברצוני לציין כי ההתקפים קרו לאחר אכילת דג, אך בפעם האחרונה לאחר אכילת קשיו (יום לאחר התקף שלפניו אכלתי דג).

משאלתך קשה להבין אם אלה הם הסימפטומים היחידים מהם אתה סובל, אם אתה סובל רק מנפיחות בטן עליונה, או שקיימים סימפטומים נוספים, כגון ירידה במשקל, כאבי בטן ימנית עליונה, הזעות לילה, חום. כמו כן, לא ציינת את משך הסימפטומים. למעשה, תוצאת האולטרסאונד מראה מספר תהליכים מפוזרים בכבד. תהליכים אלה יכולים להיות דברים רבים, כגון תהליכים זיהומיים, תהליכים גידוליים שפירים (ציסטות או המנגיומות) או תהליכים גידוליים ממאירים. אולטרסאונד זו בדיקה טובה להדגמת הכבד, אולם ישנן אבחנות שבהן בדיקה זו פחות אבחנתית. המנגיומה היא אחת מהן. המנגיומה של הכבד היא גידול שפיר של כלי דם, שבמרבית המקרים מצריך מעקב בלבד. מרבית ההמנגיומות (שהינן גידולים די שכיחים באוכלוסיה הכללית, יותר בנשים) לא מובילות לסימפטומים. הסיבה להתפתחות המנגיומות אינה ידועה, למעט טיפול באסטרוגן (הורמון המין הנשי, הקיים בגלולות) או שימוש בסטרואידים. המנגיומות בדרך כלל אינן גורמות לכאב, אלא אם כן הן מדממות וגדלות במהירות. המנגיומות יכולות גם להיות סימפטומטיות (לגרום לסימפטומים) אם הן לוחצות על איברים כאלה ואחרים. למשל, לחץ על מוצא הקיבה יכול להוביל להקאות ותחושת נפיחות בטן עליונה, לחץ על עצבים יכול להוביל לכאבים, לחץ על כלי דם עלול לפגוע באיבר אותו הוא מזין. אבחנה של המנגיומה בשל היותה גידול של כלי דם נעשית באמצעות CT עם חומר ניגוד, אשר מדגים כלי דם היטב. גם MRI או מיפוי תאי דם אדומים הן בדיקות אבחנתיות, אם כי נמצאות פחות בשימוש לצורך זה. המנגיומה אינה הופכת לגידול ממאיר, לכן טיפול הבחירה הוא מעקב בלבד. מקרים בהם יש צורך בטיפול הם כאשר המטופל סובל מסימפטומים קשים הקשורים ישירות להמנגיומה; ההמנגיומה גדלה מהר מאד; או במקרים בהם יש ספק לגבי האבחנה (אולי מדובר בגידול שאינו המנגיומה). לא קיימים טיפולים תרופתיים להמנגיומה, והטיפול המועדף הוא טיפול ניתוחי בו כורתים אותה. שיעור ההצלחה של הניתוח גדול מאד. לשאלתך, לא ניתן לומר בוודאות כי הסימפטומים מהם אתה סובל קשורים להמנגיומות, וככל הנראה אין כל קשר בין אכילת דג או קשיו לסימפטומים הללו. מאידך, עליך להמשיך את הבירור (דהיינו ביצוע CT) על מנת להגיע לאבחנה סופית ולהבנה אם אלו באמת המנגיומות, ואם ההמנגיומות הן הסיבה לסימפטומים מהם אתה סובל. אם כך הדבר, והסימפטומים קשים, יש צורך בהתייעצות עם כירורג לגבי טיפול אפשרי. רפואה שלמה, ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד