בני בן 34, סובל שנים רבות מחרדות, מחשבות שליליות ודימוי עצמי נמוך, ומנסה שיחות אצל פסיכולוגים שונים, לרוב ללא ההצלחה. הוא מטופל בסרוקסאט במשך כמה שנים. במשך הזמן הוא נגרר לשתיית אלכוהול ושותה לעתים קרובות, וזה לא עוזר במיוחד להתקדמות הטיפול. הרופאה הפסיקה לו את הטיפול בסרוקסאט בגלל השתייה, בניגוד לדעתי, ולדעת פסיכיאטר בכיר. המצב הולך ומחמיר, ואנו מחפשים באפלה פתרונות. אנא חווי דעתך על דרך טיפול מומלצת.

חשוב להבין כי שתיית אלכוהול תכופה היא הפרעה קשה המחייבת טיפול בפני עצמה! השימוש באלכוהול גורם לנזק בריאותי יומיומי וגם מצטבר. כמו כן, השימוש באלכוהול גורם בפני עצמו למצבי דיכאון וחרדה. עד שלא תטופל התמכרות לאלכוהול, אין סיכוי שתרופה פסיכיאטרית תעזור באמת. עם זאת, לדעתי, הפסקת התרופה אינה הפתרון. מומלץ לקחת טיפול תרופתי יומיומי במקביל לתהליך הגמילה, כיוון, שבעצם הבעיה הראשונית שעבורה החל הטיפול לא נפתרה! אני ממליצה להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי שיפור שיתוף הפעולה של בנך עם הטיפול, ולנסות לבדוק שוב את האבחנה הבסיסית, ומשם להתאים טיפול תרופתי ואחר (טיפול פסיכולוגי, טיפול באשפוז פסיכיאטרי, או טיפול במסגרת מרכז גמילה, אם צריך). ייתכן שסרוקסאט אינה הטיפול המתאים ביותר, וכי יש מקום לנסות טיפולים אחרים. לגבי תמיכה בגמילה מאלכוהול, ישנן קבוצות של "אלכוהוליסטים אנונימיים" (AA) ברוב אזורי הארץ. ניתן גם לפנות למידע נוסף לאגודת "אל-סם" או ליחידות לטיפול בנפגעי סמים (כן, אלכוהול הוא סם!) בשירותי הרווחה של העירייה או המועצה המקומית באזור מגוריכם. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית