הומוציסטאין היא חומצת אמינו - אבן הבניין לחלבון, המיוצרת בגוף. בשנים האחרונות יוחסה רמה גבוהה של הומוציסטאין בדם לסיכון מוגבר לאירועים וסקולרים- שבץ מוחי והתקפי לב בגיל צעיר. מנגנון הנזק של הומוציסטאין הוא: 1. השפעה רעה על כולסטרול בכך שהוא מחמצן אותו והופך אותו לכולסטרול מסוג LDL, הכולסטרול הרע. 2. רמה גבוהה של הומוציסטאין בדם גורמת לעלייה בקרישיות הדם ומעלה את הסיכון. 3. נתגלה שלהומוציסטאין יש נזק ישיר בבואו במגע עם העורקים, ובכך הוא תורם להתפתחות טרשת עורקים. ישנן מספר סיבות לרמה גבוהה של הומוציסטאין. ראשית, חוסר של חומצה פולית בדיאטה וויטמיני B אחרים, שעוזרים להפוך הומוציסטאין לחומצות אמינו אחרות בתהליכים אנזימטיים שונים. שנית, הדבר יכול להיות משני לחסר תפקוד של בלוטת התריס, מחלת כליה, תרופות שונות או שמדובר בתופעה מולדת. רמה תקינה של הומוציסטאין בדם היא פחות מ 15 (Mu)mol/L

הומוציסטאין היא חומצת אמינו - אבן הבניין לחלבון, המיוצרת בגוף. בשנים האחרונות יוחסה רמה גבוהה של הומוציסטאין בדם לסיכון מוגבר לאירועים וסקולרים- שבץ מוחי והתקפי לב בגיל צעיר. מנגנון הנזק של הומוציסטאין הוא: 1. השפעה רעה על כולסטרול בכך שהוא מחמצן אותו והופך אותו לכולסטרול מסוג LDL, הכולסטרול הרע. 2. רמה גבוהה של הומוציסטאין בדם גורמת לעלייה בקרישיות הדם ומעלה את הסיכון. 3. נתגלה שלהומוציסטאין יש נזק ישיר בבואו במגע עם העורקים, ובכך הוא תורם להתפתחות טרשת עורקים. ישנן מספר סיבות לרמה גבוהה של הומוציסטאין. ראשית, חוסר של חומצה פולית בדיאטה וויטמיני B אחרים, שעוזרים להפוך הומוציסטאין לחומצות אמינו אחרות בתהליכים אנזימטיים שונים. שנית, הדבר יכול להיות משני לחסר תפקוד של בלוטת התריס, מחלת כליה, תרופות שונות או שמדובר בתופעה מולדת. רמה תקינה של הומוציסטאין בדם היא פחות מ 15 (Mu)mol/L. לא נעשו עדיין מחקרים שהראו שהורדה של ההומוציסטאין מפחיתה את הסיכון לשבץ והתקפי לב, אך רצוי ומומלץ לשמור על רמה נמוכה. אכילת ירקות ופירות בעיקר ירקות עלים ירוקים, מפחיתה את רמת ההומוציסטאין ע"י הגברת כמות חומצה פולית בדיאטה. כמו כן ניתן לקחת תוספי חומצה פולית, כאשר המינון הרגיל הוא 1 מ"ג ליום. אם אין די בכך ניתן להוסיף גם ויטמין B6 ו B12. בכל מקרה המשפיע העיקרי הוא התזונה ולא התוספים, כפי שנתגלה במחקרים עדכניים. בכל מקרה כדאי לגשת לרופא המשפחה ולדון בעניין. לקריאה נוספת- http://familydoctor.org/handouts/249.html [13/08/2002]