לאמא שלי בת 55 נמצאה שחפת במוח. זה אחרי 4 שבועות של בדיקות ושבועיים שהיא בקומה. האם הבדיקה ppd רלוונטית לסובבים אותה בסוג זה של שחפת בראש? איפה ניתן לקרוא יותר על המחלה הניורולוגית הזאת שתוקפת בראש? כמובן יש תופעת לוואי של דלקת חריפה בקרום המוח.

שחפת היא מחלה שנגרמת על ידי חיידק ממשפחת ה- Mycobacterium tuberculosis. השחפת הריאתית שכיחה יותר והינה דלקת ריאות מפושטת, מדבקת מאד וקשה לטיפול, אם כי טיפול נכון וממושך מצליח להוביל להחלמה מלאה. חיידק השחפת יכול גם לפגוע באיברים חוץ-ריאתיים. האיברים המעורבים בעיקר הינם בלוטות הלימפה, אברי מערכת המין והשתן, העצמות והמפרקים, קרומי המוח ומערכת העצבים המרכזית. אני מניח שלאימך התגלתה שחפת של מערכת העצבים המרכזית. מצב זה מהווה 5% מכלל מקרי השחפת החוץ- ריאתיים, יותר שכיח בילדים והינו תוצאה של הגעת החיידק למוח באמצעות זרם הדם. בד"כ המקור לחיידק הוא מוקד הנמצא בריאות (לפעמים רדום לחלוטין). בהגעת החיידק לקרומי המוח הוא למעשה יוצר מחלה הנקראת מנינגיטיס שחפתית (דלקת קרום המוח הנגרמת ע"י חיידק השחפת). מחלה זו מתפתחת באיטיות במשך שבוע-שבועיים בהם החולה סובל מכאבי ראש, בלבול, שינויי התנהגות, קשיון עורף, שיתוק עצבי הגולגולת (הפרעה בתנועות גלגלי העיניים למשל). במקרים חמורים יכולה להיות פגיעה במצב ההכרה, עד לתרדמת עמוקה (קומה). במקרים נדירים מתפתח מעין אבצס (טוברקולומה), אשר יכול ללחוץ על אזורים שונים במוח ולגרום לפרכוסים או שיתוקים. הבעייתיות הגדולה עם המחלה הזו היא הקושי באבחון. בדיקות נוזל חוט השדרה בניקור מותני יכולות לכוון לאבחנה באחוז נמוך יחסית של המקרים. חיידק השחפת אינו קל לזיהוי בצביעת נוזל עמוד השדרה. הצמחת החיידק בתרבית לוקחת למעלה מארבעה שבועות. בדיקות הדמיה כגון MRI או CT אינן אבחנתיות באופן חד- משמעי. כך נוצר מצב שבמרבית המקרים, לצערנו הרב, האבחנה מתאחרת. וככל שהאבחנה מאוחרת יותר והטיפול מתעכב, כך הצלחת הטיפול יורדת. הטיפול הינו טיפול אנטיביוטי משולב בשלוש-ארבע תרופות, לעיתים בשילוב סטרואידים. על אף טיפול טוב, קיים אחוז גבוה יחסית (25%) של פגיעה נוירולוגית שאריתית, כלומר שהחולה מחלים, אולם נשארת בעיה עצבית כזו או אחרת. דרך ההדבקה העיקרית של שחפת היא דרך טיפות רוק, שנישאות באוויר. אותן טיפות נוצרות בעקבות שיעול, עיטוש או דיבור על ידי חולה עם שחפת ריאתית. שחפת מוחית אינה מדבקת, אלא אם כן קדמה לה שחפת ריאתית והחולה היה בקרבת אנשים שלא היו מוגנים (ע"י מסיכות פנים מיוחדות). בדיקת ה- PPD, או בשם אחר מבחן מנטו, הינה בדיקה בה בודקים האם האדם נחשף בעברו לחיידק השחפת. הבדיקה רלוונטית לכל אדם שהיה בקרבת חולה שחפת. היא הרבה יותר משמעותית באם מדובר בחולה שחפת ריאתית, הואיל וזו השחפת המדבקת יותר. במקרה של שחפת מוחית סיכויי ההדבקה הם נמוכים ביותר, שוב, אלא אם כן קדמה לתמונה הנוירולוגית (המוחית) מחלה ריאתית, ואז כדאי לבצע PPD לשלילת חשיפה חדשה. חשוב לזכור שתבחין PPD אינו מאבחן שחפת אלא מציין חשיפה לחיידק בלבד. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד