אני בן 14. לאחרונה נמצאה אצלי וריקוצלה מדרגה 2. המליצו לי לעבור ניתוח ונתנו לי שתי אופציות: הניתוח אותו עושים בדרך כלל, כלומר פתח בגודל 5-4 ס"מ ליד המפשעה התחתונה וקשירת הוורידים המורחבים. הכנסת מצלמה לטבור כדי להבחין בוורידים המורחבים, עם ניתוח שמתבצע מתחת לצלעות בצד, בין הבטן לגב, חתך בגודל 1 ס"מ עם תפירה אחת. איזה ניתוח יותר טוב ומה אחוזי ההצלחה של כל אחד? מה אתה ממליץ? אשמח אם תרחיב על האפשרויות העומדות בפני. וריקוצלה של ורידי האשך הוא ממצא שכיח בגיל ההתבגרות וקיים בערך ב-16% מכלל הנערים הנבדקים בגילאי 20-10. ההחלטה על טיפול חייבת להישקל בכובד ראש בכל גיל, ובוודאי בגילך. בדרך כלל מביאים בחשבון את גודל הווריקוצלה ואת קיומו של ממצא דו-צדדי או בדיקת נפח האשך באולטרסאונד כדי לקבוע אם קיימת הפרעה לגדילת האשך. בצעירים מתחשבים גם בתסמינים של אי-נוחות, כאבים, נפיחות והפרעה בחיי היום יום. בדיקות הורמונליות ובדיקת זרע מבוצעות בדרך כלל במבוגרים עם הפרעות פריון. הגישות הטיפוליות המקובלות הן ניתוחיות, או צנתור וסתימת כלי הדם (אמבוליזציה). הניתוחים יכולים להיערך בגישה פתוחה או לפרוסקופית. בגישה הפתוחה קיימות מספר אופציות ניתוחיות, ובדרך כלל זו הגישה המומלצת לנערים בגילך. לאחר החלטה על ניתוח המתקבלת בכובד ראש ולאחר ביצוע הבדיקות דלעיל, הניתוח נעשה בגישה פתוחה במפשעה תוך שימוש בטכניקה מיקרוכירורגית או בגישה התת-מפשעתית. בכל שיטות הניתוח קיים אחוז של כישלון הנע בין 0.6% עד 10%, ותלוי לא מעט בנסיון המנתח. קיימים גם סיבוכים למיניהם, ביניהם יצירת שקית נוזלים ליד האשך, הנקראת הידרוצלה. בברכה ד"ר נחום ורבין