//

מהי תעוקת חזה? 11 מושגים שאתם חייבים להכיר

מה ההבדל בין התקף לב לאי ספיקת לב? מתי יש לעבור אקו לב? ואיך נוצרת טרשת עורקים? 11 מושגים שהכי חשוב להכיר - כדי לשמור על בריאות הלב שלכם
כתבה פרסומית כתבת חסות


מה ההבדל בין הבדל לב לאי ספיקת לב? מתי יש לעבור אקו לב? ואיך נוצרת טרשת עורקים? 11 מושגים שהכי חשוב להכיר – כדי לשמור על בריאות הלב שלכם


כאשר מדברים על בריאות הלב ישנם אינספור מושגים שצריך להכיר, בטח ובטח אם אתם סובלים מבעיה רפואית כלשהי. כדי לעשות לכם סדר הכנו עבורכם מילון מיוחד, עם המונחים החשובים ביותר.


קראו עוד: כמה בשר אדום מותר לאכול בלי להסתכן?


1. מחלת לב כלילית 

מחלת לב כלילית מתפתחת כאשר אחד העורקים הכליליים, המספקים דם וחמצן ללב, נפגע, עובר היצרות, או נחסם. היצרותו של העורק הכלילי גורמת לשתי בעיות: האחת, ירידה באספקת הדם. השנייה, ירידה בגמישותו וביכולתו של העורק להתרחב במצב של דרישה לאספקת חמצן מוגברת בשריר הלב. 


2. טרשת עורקים

תהליך הדרגתי של היצרות כלי דם עורקיים, הקורה בעקבות שקיעת רבדים שומניים על גבי דפנות כלי הדם. התהליך של התרחבות הרובד הטרשתי (פלאק), עד לחסימה משמעותית של כלי הדם, נמשך לאורך שנים רבות, ולרוב הנזק בא לידי ביטוי בגילאי הביניים ובגיל המבוגר. באמצעות שמירה על אורח חיים בריא ותקין ניתן להאט או לעצור את התהליך. 


3. התקף לב (אוטם שריר הלב) 

מצב בו נגרם נזק לשריר הלב בעקבות חסימה של אחד העורקים הכליליים. במרבית המקרים, חסימה זו מתרחשת בעקבות קרע של רובד טרשתי לא יציב בעורק. עקב הקרע, מופעלים מנגנוני הקרישה היוצרים קריש דם שגורם לחסימה בעורק. כתוצאה מכך, הדם אינו יכול לזרום באופן חופשי בעורק ולהזין את שריר הלב. במידה שקריש הדם לא מטופל תוך זמן קצר, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך באותה רקמה לבבית.


4. איסכמיה לבבית

מצב בו ישנה ירידה באספקת דם לשריר הלב. איסכמיה  נגרמת לרוב מחסימה חלקית של כלי הדם הכליליים המספקים ללב דם וחמצן. הדבר יכול לגרום לסימפטומים של תעוקת חזה או לא להיות מורגש כלל.


בריאות הלב. שמרו על אורח חיים בריא


5. תעוקת חזה

תעוקת חזה מתבטאת בתחושת כובד, לחץ או כאב בחזה. הכאבים לעתים מורגשים גם בצוואר, בזרועות או ברום הבטן. הסיבה העיקרית לתעוקת חזה היא היצרות משמעותית של עורקי הלב, המגבילה את זרימת הדם ומעבר החמצן לשריר הלב. 


ישנם שלושה סוגים של תעוקת חזה: 


-תעוקת חזה יציבה: כאב מוכר בחזה המופיע בדרך כלל לאחר מאמץ גופני או התרגשות. כאב זה בדרך כלל חולף לאחר חמש עד 15 דקות של מנוחה, או אחרי נטילת התרופה ניטרוגליצרין. 


קראו עוד: מהם המאכלים שישמרו לכם על הלב?


-תעוקת חזה בלתי יציבה: כאב שמתחיל בפתאומיות, לא בהכרח אחרי מאמץ. הכאב לא חולף לאחר מנוחה של מספר דקות. הכאב בדרך כלל חזק יותר בעוצמתו מאשר בתעוקת חזה יציבה. מצב זה מצריך אשפוז כדי שלא יתדרדר להתקף לב.


-תעוקת חזה משתנה (מכונה גם תעוקת חזה פרינצמטל): זוהי תעוקה נדירה יותר. היא מופיעה בדרך כלל בזמן מנוחה או שינה ללא התרעה מוקדמת, ונגרמת כתוצאה מהתכווצות של עורק כלילי (לרוב במקום שכבר עבר היצרות בעבר). היא גורמת להיצרות משמעותית בעורק ולירידה בכמות הדם שעובר דרכו. 


6. אי ספיקת לב

מצב בו קיימת ירידה ביכולתו של הלב לספק את הדם לאזורים השונים בגוף. המצב יכול להיווצר בפתאומיות לאחר התקף לב, במצבים של דלקת שריר הלב או במקרים של יתר לחץ דם אשר אינם מטופלים במשך שנים ומשפיעים על תפקוד הלב.


7. אקו לב

בבדיקה זו בוחנים באמצעות גלים על קוליים את מבנה הלב ותפקודו. הבדיקה כוללת שני שלבים: בשלב ראשון, מבצעים בדיקת אקו לב במנוחה. בשלב שני, עושים מבחן מאמץ רגיל (ארגומטריה) כדי להגיע לדופק מטרה. בסיום המאמץ עושים בדיקת אקו לב. אם קיימת היצרות באחד מעורקי הלב, הדבר יתבטא בירידה בהתכווצות של שריר הלב בסיום המאמץ בהשוואה למנוחה. 


8. ארגומטריה (מבחן מאמץ)

בדיקת א.ק.ג במאמץ (הליכה על מסילה נעה או רכיבה על מכשיר אופניים). המטרה לאבחן האם ישנם שינויים איסכמיים בתרשים הא.ק.ג בזמן מאמץ.  


9. מיפוי לב

בדיקה לאבחון מצב הלב והעורקים הכליליים. מדובר בצילום של שריר הלב, הנעשה לאחר הזרקת חומר רדיואקטיבי לווריד תוך כדי מבחן מאמץ. החומר עובר דרך העורקים הכליליים ונקלט בשריר הלב. דרך עורק חסום או חסום חלקית עובר פחות דם מאשר דרך עורק בריא, ולכן עובר דרכו פחות חומר רדיואקטיבי. בצורה זו ניתן לזהות אזורים פגועים. 


10. CT של הלב (צנתור וירטואלי) 

הבדיקה מתבצעת באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד ובאמצעות סורק חדשני שמאפשר סריקה מהירה מאוד של הלב. בסופו של דבר מתקבלת תמונה מדויקת מאוד של עורקי הלב, שמאפשרת להעריך האם יש היצרויות בעורקי הלב, ואם יש - מה מידת חומרתן. בדיקה זו אינה פולשנית.


11. צנתור כלילי 

בדיקה פולשנית שמאפשרת אבחון וטיפול בהליך אחד. בבדיקה זו הרופא מחדיר צנתר (צינור דק, חלול וגמיש) דרך עורק גדול, לרוב במפשעה או באמה, אל עורקי הלב. דרך הצנתר הוא מזריק חומר ניגוד (שמכיל יוד) שצובע את העורקים הכליליים. הודות לחומר הניגוד ניתן לאמוד את מידת ההיצרות או החסימה של העורקים.



פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אימונים יוני 08/08/2020 02:44
  • היי אני בן 34 ומתאמן כ3 חודשים באיגרוף תאילנדי 2 אימונים בשבוע, עשיתי לאחרונה בדיקת ארגומטריה שהייתה תקינה, האם זה בסדר להוסיף בהדרגה עוד 2 אימונים בשבוע? האם צריך לשים לב לדופק בזמן האימון? כי האימונים אינטנסיביים, תודה רבה מראש.

  • + הוסף תגובה
פענוח בדיקת ארגומטריה לאחר ניתוח מעקפים בלה 21/07/2020 15:49
  • שלום רב, ב-6.8 אבי בן 73 עבר ניתוח מעקפים לאחר שבצנתור הודגמה מחלה תלת כלית קשה עם חסימה תת שלמה של RCA גדול בחלקו השני והיצרויות משמעותיות בשני ענפיו. היצרות משמעותית בחלקו השני של CX וחסימה שלמה של LAD מילוי קולטרלי קלוש בחלקו הדיסטלי מהעורק העוקף שמספק גם קולטרלים ל RCA. הוא עבר ניתוח CABG משך 4 שעות, מהלך הניתוח היה תקין, למעט עצירת שתן והוחל טיפול בקסטראל ולאחר מכן נגמר מקטטר. בביקורת שנערכה אחרי שבועיים בבדיקה גופנית שנעשתה לו על ידי הכירורג נמצא ש קולות לב סדירים. אק.ג קצב סינוס 87 ללא סימני איסכמיה חריפה. ראות כניסת אוויר מעט מופחתת מעל בסיס בריאה השמאלית בטן רכה פצעים ניתוחיים תקינים הוצאו תפרי הנקזים צילום חזה: מצב לאחר סטרנוטומיה תפליטים פלאורליים קטנים יותר משמאל. בתאריך ה-21.7 הוא הופנה ממכון שיקום הלב לבדיקת ארגומטריה. מתוך דו"ח הבדיקה: לפני בדיקה, דופק 90, דיאסטולי 70 סיסטולי 130 שיא המאמץ, דופק 131, דיאסטולי 70, סיסטולי 140 המבחן נמשך : 4:02 הגיע למאמץ של 7.00 METS המבחן הופסק עם הגעה לדופק מטרה הסיכום הוא כושר נמוך לבינוני, תגובת לחץ גדם תקינה, ללא תלונות לבביות, לא נצפו שינויים משמעותיים במקטע של ST במאמץ שבוצעץ הפרעות קצת הולכה: VPBS מרובים במאמץ. מה המשמעות של כך ? אבי לאחר הניתוח הוא פעיל מאוד, מסתובב הרבה ונוסע. האם יש בכך סיכון שהוא יכול לגרום לעצמו נזק ? תודה, בלה

  • + הוסף תגובה
עיבוי עלים במסתם אאורטלי בגיל צעיר עידן 19/07/2020 12:30
  • שלום, אני בן 35 ובבדיקת אקו-לב האחרונה שביצעתי אובחנו עלי מסתם אאורטלי מעובים. אני סה"כ אדם בריא, משקל תקין, מתאמן בחד"כ. מקריאה על הנושא הבנתי שזו תופעה שאמורה להתרחש רק בגיל מבוגר בהרבה (65 ומעלה). מה יכול לגרום לעיבוי של העלים בגיל כל כך צעיר? יתכן שנגרם עקב אימונים עצימים מידי בחד"כ? חוסר איזון תזונתי? אגב באקו שבוצע לפני שנה אובחנה "הסתיידות קלה של העלים", האם האבחנה הנוכחית (עיבוי) אומרת שיש החמרה? תודה

  • + הוסף תגובה
חידוד של השאלה - זיהום חיידקי עידן 21/07/2020 15:23
  • מקריאה על הנושא הבנתי שאחד הגורמים האפשריים לעיבוי עלי המסתם בגיל צעיר הוא זיהום חיידקי. במהלך השנה האחרונה עברתי מספר טיפולי שיניים כירורגים (ללא מתן אנטיביוטיקה) וכן דלקת זיהומית יחסית חמורה בדרכי השתן. הבנתי שברגע שחיידקים מתיישבים על המסתם אז ניתן להיפטר מהם רק בטיפול אנטיביוטי בעירוי. בהתחשב בהחמרה בהסתיידות שהיתה בשנה האחרונה, האם יתכן שעדיין קיימת התיישבות של חיידקים עדיין על המסתם ושהם ממשיכים לגרום להסתיידות שלו עד לטיפול אנטיביוטי?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!