דימום שלא בזמן הווסת

נשים עם התקן תוך-רחמי נגד הריון נוטות במיוחד להכתמה מקרית. 
אם הדימום קל ומקרי, ניתן להתעלם ממנו.
דימום שלא בזמן הווסת עשוי להיות רמז ראשון למצבים חמורים כמו סרטן והריון לא תקין. 
אולם גם בעיות שאינן חמורות, כמו גידול שרירני (מיומה), יכולות לגרום לדימום. אם הדימום חמור או מתרחש שלושה חודשים ברציפות יש לפנות לייעוץ רפואי. פעמים רבות ניתן לאתר בעיה חמורה בצורה הטובה ביותר כשאין דימום פעיל. 
במקרים אלו כדאי יותר לפנות לגינקולוג/ית או לרופא/ת המשפחה, ולא לחדר מיון.
כל דימום לאחר הפסקת הווסת (מנופאוזה) צריך להיבחן על-ידי רופא/ה.

טיפול ביתי
הירגעי והשתמשי בתחבושות או בטמפונים. אם אפשר, הימנעי מנטילת משככי כאבים; הם עשויים להאריך את משך הדימום. אם יש ספק לגבי השפעה של תרופה כלשהי, פני לרופא/ה. 

בתחום הרפואה יש אי הסכמה לגבי היחס בין טמפונים ותסמונת ההלם הרעלני (Toxic Shock Syndrome), 
אך רופאים רבים מאמינים שהשארת הטמפונים לזמן ממושך מדי מגבירה את הסיכון למצב מסוכן זה. 
החליפי טמפונים בצורה סדירה, לפחות פעמיים ביום. ודאי שהטמפונים הוצאו; מפתיע כמה קל לשכוח את קיומם. 

בעת ביקור אצל הרופא/ה
יישאלו שאלות לגבי ההיסטוריה הגינקולוגית, תיערך בדיקה גינקולוגית ידנית  ובדיקת פאפ. אם הדימום פעיל, ייתכן שהבדיקות יידחו, אך יש לערוך אותן תוך שבועות מועטים.