דוקטור, אולי נעשה בדיקות?

עבור חלק גדול מהאנשים המבקשים לבצע "בדיקות דם" מדובר במעין גלולת הרגעה. מעין אמירה שאומרת כי "אם נראה שהכל בסדר בבדיקה אז אפשר להירגע".

זו כנראה גם הסיבה מדוע אחד המשפטים הנפוצים ששומע רופא המשפחה או המומחה במחלות פנימיות הוא: "דר', אולי נעשה בדיקות", וכשהוא שואל: "איזה בדיקות?" התשובה המתקבלת היא: "אתה יודע, את הכל" או במקרה הטוב "בדיקות דם".

גם אם היו בידינו מיליארדי דולרים מיותרים, כך שלכל חולה שנכנס בדלת המרפאה היינו מבצעים את כל בדיקות המעבדה שיש כיום בעולם, היינו מחמיצים מחלות רבות ומאידך היינו מאבחנים אנשים רבים כסובלים ממחלות שאין להם. הכיצד? כי אף בדיקת מעבדה אינה כליל השלמות. לכל בדיקה יש רגישות (sensitivity) וסגוליות 
(specificity). כתוצאה מכך יש מקרים רבים בהם למרות שהאדם סובל ממחלה מסוימת הבדיקה לא תראה זאת (תתקבל תשובה שלילית שגויה - false negative) ובמקרים אחרים תתקבל תשובה חיובית, כלומר, כזו
שמראה כאילו סובל האדם ממחלה מסוימת למרות שהוא בריא לחלוטין (תתקבל תשובה חיובית שגויה - false positive). השקלול בין הרגישות והסגוליות מאפשר לנו לדעת מה דיוק הבדיקה (accuracy).

ואם לא די בכל אלו, יש עוד שני ערכים שהם אלו שבאמת מעניינים את הרופא ואת החולה: אם הבדיקה אכן יצאה חיובית - מה הסיכוי שאכן אני סובל מהמחלה? ערך זה מכונה ערך ניבוי חיובי של הבדיקה (positive predictive
value-PPV), ולעומת זאת, אם הבדיקה יצאה שלילית, מה הסיכוי שאכן אני בריא? ערך המכונה ערך ניבוי שלילי (negative predictive value-NPV).וערכים אלו כבר לא תלויים רק ב"דיוק" הבדיקה, כלומר, בטכניקה, אלא גם
בשכיחות המשוערת של המחלה באוכלוסיה אליה משתייך הנבדק, כלומר, בנבדק עצמו.

וזו באמת כל תורת הרפואה על רגל אחת: הרופא שומע את סיפור המחלה, בודק את החולה, ואז בונה לעצמו השערות: בחלקן השערות חיוביות, כלומר, מה יכולה להיות המחלה ממנה סובל הנבדק, ובחלקן השערות שליליות, כלומר, מה זה לא יכול להיות. ואז הוא מבצע בדיקות מעבדה ספציפיות שיסייעו בידיו לתת תוקף
להשערותיו.

ואם לא די בכך, משמשות הבדיקות השונות למטרות שונות: בחלקן, לאבחון מחלות שכבר ישנן (כמו בדיקת נשאות ל- HIV או סמנים לסרטן), בחלקן לאיתור גורמי סיכון למחלות אחרות (כמו בדיקת כולסטרול או סמנים גנטיים), ובחלקן למעקב אחר המהלך הטבעי של מחלה מסוימת וניטור הטיפול (כמו בדיקת
המוגלובין או רמת נתרן בדם).

ועל כן, אל תאמר מהיום: "דר', אני רוצה לעשות את כל הבדיקות" אלא אמור:
"דר', אני מרגיש חולשה, אני חושב שיש לי חוסר ברזל או תת-פעילות בלוטת התריס. אנא, בצע לי ספירת דם ובדיקת תפקודי בלוטת התריס". ואם אתה רוצה לבצע בדיקה ספציפית כמו בדיקת איידס, זכור, כי היא אינה חלק מאיזה שהוא סל בדיקות כללי, צריך לבקש זאת ספציפית.

ונוסף על כל אלו, בדיקת מעבדה, בין אם מדובר בבדיקת דם או שתן, או בטומוגרפיה ממוחשבת (CT) של המוח, אינה מתאימה ככדור הרגעה. לבדיקות אלו יש עלות גבוהה פי כמה וכמה מזו של גלולת ההרגעה המשוכללת ביותר; יש להן תופעות לוואי שיכולות להיות הרבה יותר גרועות מתופעות של גלולת הרגעה;
ובדרך כלל לא רק שהן אינן מרגיעות באמת, הן אף מגבירות את החרדה. גלולת ההרגעה הטובה ביותר לאלו הפוחדים ממחלות היא למצוא לעצמם רופא משפחה פנוי רגשית וזמין ובעיקר סבלני שלא יפחד לקחת אחריות, ושייתן כמה שפחות בדיקות מעבדה ולא כמה שיותר.

חלק זה מיועד בעיקר לנבדקים, אם כי גם מועמדים לבדיקות עשויים להיעזר בו, ואפילו אנשים ממקצועות הבריאות. עם התמקצעות הרפואה היום וירידתה לפרטי פרטים, אין ספק כי רופא המשפחה לא יודע הכל על כל בדיקות העיניים כפי שרופא העיניים אינו יודע הכל על בדיקות שמבצע רופא המשפחה. אחיות עשויות להיעזר בו כדי ללמוד כיצד להכין את החולים לבדיקות מיוחדות, והחולים עשויים להירגע באמצעותו לפני ביצוע בדיקה (אם כי יהיו כאלו שלבטח יעדיפו משהו קל יותר, כמו ספר בלשים).