אני בן 27 עם רקע של לימפומה נון הודג'קינס שעם הזמן התחלפה להודג'קינס. סיימתי לאחרונה טיפול כמותרפי חזק במיוחד. בעבר קיבלתי הקרנות לבית החזה עד למינון המקסימלי בהפרש של שנתיים-שלוש. לאחרונה נמצא בבדיקות דם TSH כ-30, ו- FT4 10.6, והטיפול שהמומלץ הוא

חשיפה לקרינה גורמת למספר בעיות בבלוטת התריס. אחת מהן היא התפתחות של תת-פעילות של הבלוטה, אשר מתרחשת בדרך כלל כ-3-2 שנים לאחר החשיפה. המצב שכיח יחסית לאחר קרינה טיפולית בגידולים באזור הראש והצוואר. הטיפול באלטרוקסין יהיה קרוב לוודאי לכל החיים. הורמוני הבלוטה או תחליפיהם אשר ניתנים בכדורים, חיוניים מאוד לפעילות התקינה של הגוף, ולכן לא הייתי מפסיקה בשום אופן את נטילתם. אם הערכים יחזרו לנורמה, זה רק יהיה סימן לכך שאתה נוטל מינון מספיק של אלטרוקסין. אבל אם תפסיק לקחת את התרופה, המצב יחזור לקדמותו. תוכל לקרוא בפורטל אינפומד על תת פעילות של בלוטת התריס והשלכותיה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

אחרי שנתיים של לקיחת מליאן (שנרשם לי על ידי רופא המשפחה) הלכתי לרופא נשים, שהמליץ לי בחום להפסיק את השימוש בגלולות אלה, ואף ציין כי אם הייתי מבקשת ממנו לרשום לי גלולות למניעת הריון - הוא היה מסרב, מפני שיש היסטוריה של קרישי דם במשפחתי. הפסקתי מייד

כשיש היסטוריה משפחתית של קרישיות יתר, לרוב מומלץ לא לקחת סיכון ופשוט לא להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים, שכן אלה מגבירים את הסיכון לקרישיות, שכידוע יכולה לגרום לנזקים חמורים ביותר. תוכלו להשתמש בכל אמצעי מניעה שאינו הורמונלי, ובעיקר באמצעי חציצה, כמו קונדום. מידע מפורט תמצאו במדריך אינפומד לאמצעי מניעה: http://www.infomed.co.il/preg/moreBirthControl.asp

מה המשמעות של תוצאה גבוהה (749) בבדיקת thyroid perpxidase יחד עם תוצאה יחסית נמוכה (1.14) בבדיקת TSH? הבדיקות נעשו לאחר אבחנה של קשר קולואידי ציסטי.

פרוקסידאז הוא אנזים חיוני לייצור הורמוני בלוטת התריס. ישנן מחלות, בעיקר מחלת השימוטו ומחלת גרייב, בהן נוצר נוגדן אשר תוקף אנזים זה ולכן נקרא anti thyroid peroxidase. וזה מה שנמצא אצלך בבדיקות. עקב כך, נגרם בדרך כלל מצב של תת-פעילות של בלוטת התריס. אצלך רמת ה- TSH תקינה ואינך סובלת, ככל הנראה, מתת-פעילות של הבלוטה. אני ממליצה לך לעיין בקישור הבא, אשר מסכם את הסיבות לעליה בערך של נוגדן זה בדם: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=143

רציתי לדעת מה זה אומרות התוצאות הבאות: thyrog.abs 75.70 TSH 3.65 אני לא מקבלת תשובה ברורה, וחשוב לי לדעת מה זה אומר. כרגע יש לי בעיות במיתרי הקול: אני מאבדת את הקול לעיתים קרובות מאוד לתקופה של שבוע עד שבועיים. אני לוקחת אומפרדקס 80 מ"ג.

Anti thyroglobulin, אלה נוגדנים עצמיים (שהגוף מייצר כנגד עצמו, נקראים נוגדנים אוטואימוניים). תירוגלובולינים נוצרים על ידי תאים בבלוטת התריס ונאגרים בהם. בעת הצורך הם מתפרקים ליצירת הורמוני התריס ( T3 ו- T4 ). נוגדנים אלה אופייניים למחלת השימוטו וגורמים לתת פעילות בלוטת התריס. רמת ה- TSH שלך תקינה, דבר שמעיד על כך שאין הפרעה בפעילות הבלוטה. באחוז מסוים מהנשים יש נוגדנים נגד הבלוטה ללא הפרעה בתפקודה. נשים אלו הן בסיכון גבוה לפתח הפרעה בבלוטת התריס. כדי להשיב לשאלתך עלי לדעת אם את סובלת מסימפטומים כלשהם, מהי הסיבה שבגינה ביצעת את הבדיקה וכן הלאה. אני ממליצה לך לפנות לאנדוקרינולוג, אשר יוכל לתת לך הסבר מלא יותר ויפנה אותך לבדיקות נוספות אם יהיה בכך צורך. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

אינפומד
מחלות
תת פעילות של בלוטת יותרת התריס

תת פעילות של בלוטת יותרת התריס

היפופאראתירואידיזם , תת פעילות של בלוטת הפראתירויד | Hypoparathyroidism

המומחים של Infomed מסבירים:

תת פעילות של בלוטת יותרת התריס (היפופאראתירואידיזם) הוא מצב של היעדר השפעה של הורמון הפראתירואיד (PTH) על רקמות המטרה, אשר באופן תקין נתונות להשפעתו, לצורך ויסות משק המינרלים (סידן, זרחן ומגנזיום) בגוף.

תת פעילות של בלוטת יותרת התריס תסמינים

תת פעילות של בלוטת התריס לסוגיה השונים עלולה להתבטא בתסמינים אופייניים לריכוז נמוך של סידן הדם (היפוקלצמיה) הכוללים תחושת נימול לאורך הגפיים, התכווצויות שרירים בלתי רצוניות (בעיקר בכפות הידיים והרגליים) ופרכוסים כלליים, המזכירים במידה רבה התקף אפילפסיה. עם זאת, היפוקלצמיה (ריכוז נמוך של סידן בדם) ממושכת עשויה שלא לגרום לתופעות, ואף שלא להתבטא בהתקפים.

היפוקלצמיה ממושכת קשורה בהופעה מוקדמת של ירודים בעיניים (קטרקט) ובשקיעת סידן בגרעינים הבסיסיים של המוח (Basal ganglia). תת פעילות של בלוטת התריס בילדות עלול לגרום להפרעות בהתפתחות השיניים.

מממצאים של בדיקות מעבדה בתת פעילות של בלוטת התריס עולים מאפיינים כמו ריכוז נמוך של סידן בדם וריכוז גבוה יחסית של זרחן בדם וכמו כן ריכוז PTH שונה, בהתאם לסיבה לתת פעילות של בלוטת התריס. במרבית המקרים, ריכוזו נמוך, או נמוך מהצפוי ביחס לריכוז הסידן. במקרים הנדירים של הפרעות באיברי המטרה, ריכוז PTH עשוי להיות תקין או גבוה.
סיבות וגורמי סיכון

תת פעילות של בלוטת התריס עלולה להיגרם מסיבות שונות, שהשכיחה ביניהן היא פגיעה בבלוטות מצד בלוטת התריס במהלך ניתוחים מורכבים בצוואר.

סיבות אחרות לתת פעילות של בלוטת התריס כוללות פגם, נדיר, מלידה בהתפתחות בלוטות מצד בלוטת התריס (בדרך כלל בשילוב עם פגם במערכת החיסון התאי: תסמונת ע"ש Di-George), פגיעה פיזית בבלוטות ופגיעה מתקיפה חיסונית עצמית (אוטואימונית) ההורסת את מבנה הבלוטה. זו האחרונה היא הסיבה השנייה בשכיחותה, והעיקרית לתת פעילות של בלוטת התריסהמופיע במהלך החיים, שאינו קשור לסיבה מוגדרת אחרת. תת פעילות של בלוטת התריס על רקע אוטואימוני יכולה להופיע כמחלה משפחתית-תורשתית בזיקה לפגיעות חיסוניות במערכות הורמונליות ולא הורמונליות אחרות.

צירוף אופייני כולל פטרת בריריות ובעור ופגיעה בפעילותה של יותרת הכליה (היפואדרנליזם). ראוי לציין בהקשר זה שכיחות-יתר של תת פעילות בלוטת התריס תורשתית בקרב יהודים ממוצא איראני. תת פעילות של בלוטת התריס עלולה להיגרם בגלל הרס מהקרנות טיפוליות לצוואר (ולעיתים רחוקות מאוד גם לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי בבלוטת התריס), או בשל גרורות סרטניות.

משקעים של ברזל (המוכרומטוזיס), נחושת (ר' מחלת Wilson או עמילואיד עמילואידוזיס) עלולים לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס. פגם בייצור ההורמון עלול להופיע במצבים נרכשים, חולפים בדרך כלל, של תת-מגנזיום הדם.

ישנם תיאורים של הופעת תת פעילות של בלוטת התריס תורשתית כתוצאה מפעילות-יתר של החיישן המורה לבלוטה את ריכוז הסידן בתווך החוץ-תאי. צורה זו של המחלה מתגלית בדרך כלל במקרה, אין השפעות נלוות והיא מאופיינת בהפרשה מוגברת של סידן בשתן, בעיקר תוך ניסיון לתקן את ריכוז הסידן בדם.

תת פעילות של בלוטת התריס עלולה להיגרם בשל הפרעה בייצור הורמון יותרת בלוטת התריס (הפראתירואיד PTH, ) כתוצאה מפגם תורשתי בצופן המקדד לייצור ההורמון.
כתוצאה מכך, נוצר הורמון פגום שאינו משפיע על רקמות המטרה. במקרים אחרים, ההורמון הנוצר בבלוטות מצד בלוטת התריס תקין, וריכוזו בדם עשוי להיות גבוה, אבל פגם באיברי המטרה מונע מהם להכיר בו. קבוצת מחלות זו נקראת פסידו-היפופראתירואידיזם. חלק מהלוקים במצב זה לוקים בהפרעות גם בפעולתן של מערכות הורמונליות נוספות. הבולטת והשכיחה מבין קבוצה זו היא מחלת פסידו-תת פעילות של בלוטת התריס מטיפוס A1 שמאופיינת בהפרעות הורמונליות מצד בלוטת התריס ושל מערכות הורמונליות נוספות, בפיגור שכלי קל, ובחזות טיפוסית הכוללת קומה נמוכה, נטייה להשמנה, וקיצור של עצם המסרק הרביעית בכף היד.
טיפולים ותרופות

הבסיס לטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס הוא תוסף סידן ונגזרת פעילה של ויטמיןD שתפקידו לסייע בספיגת הסידן במעי. מכיוון שהטיפול עלול לגרום ליתר סידן בשתן (כתוצאה מהיעדר ההשפעה של PTH על הכליות), מצב שעלול להביא להיווצרות אבנים בדרכי השתן, משתדלים לכוון את ריכוז הסידן לתחום התחתון של טווח התקין, ולהוסיף טיפול בתרופה משתנת מקבוצת התיאזידים המזרזת ספיגה של סידן מהשתן חזרה לזרם הדם, ומונעת ריכוז-יתר של סידן בשתן.

הטיפול המושכל בתיאזידים חיוני במיוחד לאלו שאובחנו כלוקים בפעילות-יתר של הקולטן לסידן. בשנים האחרונות מיוצר PTH בשיטות של הנדסה גנטית, והוא נוסה בהצלחה כטיפול באוסטאופורוזיס בנשים ובגברים. במקרים ספורים נבחנה השפעתו בחולים עם תת פעילות של בלוטת התריס ונמצאה יעילה, אולם קיימות מגבלות בטיחותיות, בשלב זה, המונעות טיפול באמצעותו כתחליף הורמונלי לטווח ארוך. עם זאת, לא מן הנמנע שבעתיד טיפול ב-PTH מהונדס גנטית יהווה בסיס לטיפול בהיפופראתירואידיזם.

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

עיניים

ד"ר חררדו מורבניק

5.0

( 22 חוות דעת )

"אני נולדתי עם עפף נפול, הניתוח הזה היה חלום חיי. הייתי אצל כמה וכמה רופאים לפני ד״ר חררדו מורבניק ואני חייבית לציין לטובה את הסבלנות של הרופא, את היחס החם, את הרצון לעזור. חשוב לי להדגיש שבעקבות הרופאים שהייתי וראו שאני בלחץ וסקפטית לגבי הניתוח לא עשיתי זאת לפני כן, והיום בגיל 28 אני מודה לדר מורבניק היקר שהגשים את חלום חיי! תודה על היחס החם, הסבלנות האין סופית, על ההקשבה, אין לי ספק שאמליץ!"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

אורתופדיה

ד"ר שמוליק יצחק

4.9

( 7 חוות דעת )

"הגעתי אליו עם הילדה שלי אחרי תאונת דרכים כאובות וסובלות. רופא מקצועי,סובלני ומדבר בגובה עניים מודה לו מקרב לב על הטיפול היסודי והמקצועי .כיף שיש רופאים כמוהו ממליצה בחום"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בן 27 עם רקע של לימפומה נון הודג'קינס שעם הזמן התחלפה להודג'קינס. סיימתי לאחרונה טיפול כמותרפי חזק במיוחד. בעבר קיבלתי הקרנות לבית החזה עד למינון המקסימלי בהפרש של שנתיים-שלוש. לאחרונה נמצא בבדיקות דם TSH כ-30, ו- FT4 10.6, והטיפול שהמומלץ הוא

תשובה: חשיפה לקרינה גורמת למספר בעיות בבלוטת התריס. אחת מהן היא התפתחות של תת-פעילות של הבלוטה, אשר מתרחשת בדרך כלל כ-3-2 שנים לאחר החשיפה. המצב שכיח יחסית לאחר קרינה טיפולית בגידולים באזור הראש והצוואר. הטיפול באלטרוקסין יהיה קרוב לוודאי לכל החיים. הורמוני הבלוטה או תחליפיהם אשר ניתנים בכדורים, חיוניים מאוד לפעילות התקינה של הגוף, ולכן לא הייתי מפסיקה בשום אופן את נטילתם. אם הערכים יחזרו לנורמה, זה רק יהיה סימן לכך שאתה נוטל מינון מספיק של אלטרוקסין. אבל אם תפסיק לקחת את התרופה, המצב יחזור לקדמותו. תוכל לקרוא בפורטל אינפומד על תת פעילות של בלוטת התריס והשלכותיה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אחרי שנתיים של לקיחת מליאן (שנרשם לי על ידי רופא המשפחה) הלכתי לרופא נשים, שהמליץ לי בחום להפסיק את השימוש בגלולות אלה, ואף ציין כי אם הייתי מבקשת ממנו לרשום לי גלולות למניעת הריון - הוא היה מסרב, מפני שיש היסטוריה של קרישי דם במשפחתי. הפסקתי מייד

תשובה: כשיש היסטוריה משפחתית של קרישיות יתר, לרוב מומלץ לא לקחת סיכון ופשוט לא להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים, שכן אלה מגבירים את הסיכון לקרישיות, שכידוע יכולה לגרום לנזקים חמורים ביותר. תוכלו להשתמש בכל אמצעי מניעה שאינו הורמונלי, ובעיקר באמצעי חציצה, כמו קונדום. מידע מפורט תמצאו במדריך אינפומד לאמצעי מניעה: http://www.infomed.co.il/preg/moreBirthControl.asp
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מה המשמעות של תוצאה גבוהה (749) בבדיקת thyroid perpxidase יחד עם תוצאה יחסית נמוכה (1.14) בבדיקת TSH? הבדיקות נעשו לאחר אבחנה של קשר קולואידי ציסטי.

תשובה: פרוקסידאז הוא אנזים חיוני לייצור הורמוני בלוטת התריס. ישנן מחלות, בעיקר מחלת השימוטו ומחלת גרייב, בהן נוצר נוגדן אשר תוקף אנזים זה ולכן נקרא anti thyroid peroxidase. וזה מה שנמצא אצלך בבדיקות. עקב כך, נגרם בדרך כלל מצב של תת-פעילות של בלוטת התריס. אצלך רמת ה- TSH תקינה ואינך סובלת, ככל הנראה, מתת-פעילות של הבלוטה. אני ממליצה לך לעיין בקישור הבא, אשר מסכם את הסיבות לעליה בערך של נוגדן זה בדם: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=143
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: רציתי לדעת מה זה אומרות התוצאות הבאות: thyrog.abs 75.70 TSH 3.65 אני לא מקבלת תשובה ברורה, וחשוב לי לדעת מה זה אומר. כרגע יש לי בעיות במיתרי הקול: אני מאבדת את הקול לעיתים קרובות מאוד לתקופה של שבוע עד שבועיים. אני לוקחת אומפרדקס 80 מ"ג.

תשובה: Anti thyroglobulin, אלה נוגדנים עצמיים (שהגוף מייצר כנגד עצמו, נקראים נוגדנים אוטואימוניים). תירוגלובולינים נוצרים על ידי תאים בבלוטת התריס ונאגרים בהם. בעת הצורך הם מתפרקים ליצירת הורמוני התריס ( T3 ו- T4 ). נוגדנים אלה אופייניים למחלת השימוטו וגורמים לתת פעילות בלוטת התריס. רמת ה- TSH שלך תקינה, דבר שמעיד על כך שאין הפרעה בפעילות הבלוטה. באחוז מסוים מהנשים יש נוגדנים נגד הבלוטה ללא הפרעה בתפקודה. נשים אלו הן בסיכון גבוה לפתח הפרעה בבלוטת התריס. כדי להשיב לשאלתך עלי לדעת אם את סובלת מסימפטומים כלשהם, מהי הסיבה שבגינה ביצעת את הבדיקה וכן הלאה. אני ממליצה לך לפנות לאנדוקרינולוג, אשר יוכל לתת לך הסבר מלא יותר ויפנה אותך לבדיקות נוספות אם יהיה בכך צורך. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >