עקיצות או נשיכות חרקים

רב פגיעות החרקים הן שטחיות, אך יש נשיכות או עקיצות שעלולות לגרום לתגובה. תגובה מקומית כוללת כאב, נפיחות ואדמומיות באזור הנשיכה או העקיצה. הדבר גורם לאי נוחות אך לא מהווה סכנה ממשית.
לעומת זאת, תגובה מערכתית (כזו שכוללת את הגוף כולו) עשויה לפעמים להיות רצינית ולדרוש טיפול חירום. 

יש שלושה סוגים של תגובות מערכתיות, וכולם נדירים:

1. התקף אסתמה הוא הנפוץ ביותר וגורם לקוצר נשימה ולפעמים גם לצפצופים שניתן לשמוע. 

2. פריחה אלרגית (חרלת או אורטיקריה) היא פריחה נרחבת בעור אחרי נשיכה או עקיצה של חרק. הפריחה עצמה אינה מסוכנת ומעידה על כך שתגובה חמורה יותר עלולה להתרחש כתגובה לנשיכה או עקיצה של אותו החרק בעתיד. 

3. התעלפות או אובדן הכרה הן תגובות נדירות שמרמזות על תגובה אלרגית. זהו מצב חירום.

אם לאדם היתה אחת מהתגובות הללו בעבר, כדאי לפנות אותו לקבלת טיפול רפואי בהקדם.
אם התגובה המקומית לנשיכה או עקיצה היא חמורה, או שמתפתח פצע עמוק, כדאי להתייעץ עם רופא בטלפון או להגיע למרפאה. בדרך כלל התגובה המקומית אצל ילדים חמורה יותר מאשר אצל מבוגרים. 

נשיכות עכבישים
נשיכות של עכבישים רעילים הן נדירות. בישראל נפוצים שני סוגי עכבישים רעילים: 
האלמנה השחורה והששן החום. האלמנה השחורה הוא שמו של עכביש שצבעו שחור מבריק, גופו בקוטר של כסנטימטר אחד, מוטת רגליו באורך של כ-5 ס"מ ויש לו סימן אופייני של שעון חול אדום על הבטן. הנשיכה המסוכנת היא של נקבת העכביש. את האלמנה השחורה ניתן למצוא בערמות אבנים או עצים, במחסנים, מרתפים ובבתי שימוש בשטח פתוח. הנשיכה עצמה לרוב אינה כואבת, והסימן הראשון יכול להיות כאב מהתכווצויות בבטן. הבטן הופכת לקשה כמו קרש כשגלי הכאב הופכים להיות חמורים. בנוסף עלולים להופיע גם קוצר נשימה, בחילה, הקאות, כאב ראש, הזעה, עוויתות, רעידות ותחושת עקצוץ בידיים. הנשיכה עצמה עשויה לא לבלוט לעין כשהתגובה המערכתית של הגוף מכסה עליה.

עכביש הבית החום או הששן החום שנקרא כך בגלל שש עיניו. הוא קטן יותר מהאלמנה השחורה ויש לו דוגמה של כינור לבן על הגב. נשיכותיו גורמות לכאב ולתגובה מקומית חריפה, אך אינן מסוכנות כמו נשיכות האלמנה השחורה. לעיתים מתפתח פצע עם מרכז של נמק, ולעיתים נדירות ישנה גם תגובה מערכתית של הגוף.

טיפול ביתי
הניחו משהו קר על המקום, כגון קרח או מוצר קפוא. אם משתהים בפעולה זו יש סיכוי לתגובה מקומית חריפה יותר. ניתן להשתמש בתרופות להקלה על הכאב . אנטיהיסטמינים יכולים לעזור בהקלת מה על הגרד. אם התגובה חמורה או אם הכאב אינו פוחת במשך 48 שעות, כדאי לפנות לטיפול רפואי.

בעת ביקור אצל הרופא/ה
הרופא ישאל איזה חרק או עכביש גרם לפצע ויבחן האם יש סימנים לתגובה מערכתית. אם קיימת תגובה מערכתית, בדרך כלל יש צורך לתת אדרנלין בזריקה. לעיתים נדירות יש צורך בטיפול תומך לנשימה או ללחץ הדם.
אם הבעיה היא תגובה מקומית, הרופא יבחן את הפצע ויחפש סימנים של רקמות מתות או של זיהום. לעיתים יש צורך לנקז את הפצע בניתוח, ובמקרים אחרים אפשר להסתפק במשככי כאבים ואנטיהיסטמינים. במקרים של תגובה מקומית חריפה מאוד, יש צורך לפעמים בזריקות אדרנלין.
אם היתה תגובה מערכתית של הגוף, יש אפשרות לשקול את הצורך להצטייד במזרק אפינפרין לשעת חירום כדי לעצור תגובה מערכתית לארס במידה ותהיה נשיכה חוזרת.