דלג לתוכן

התעלפות

Syncope

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 4 דקות

המומחים הכי מבוקשים להתעלפות:

ד"ר יסמין זועבי נוירולוגיה ילדים

ד"ר יסמין זועבי

מוחמית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מומחית לאפילפסיה ו EEG

ד"ר אייל הנדלר אורתופדיה

ד"ר אייל הנדלר

ד"ר הנדלר הינו אורתופד מומחה ומנתח עמוד שדרה. עובד כרופא ומנתח בכיר במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים "בילינסון"

ד"ר יאיר זלוטניק נוירולוגיה

ד"ר יאיר זלוטניק

סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי סורוקה

ד"ר מיקי הר-גיל נוירולוגיה

ד"ר מיקי הר-גיל

עד שנת 2025 ניהל את היחידה להתפתחות הילד בבית חולים מאיר, כפר סבא

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

ד"ר הדס מאירסון נוירולוגיה ילדים

ד"ר הדס מאירסון

נוירולוגית ילדים בכירה, מומחית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מכון לנוירולוגיה, בית חולים דנה דואק, איכילוב

ד"ר מוחמד הוארי נוירולוגיה

ד"ר מוחמד הוארי

מומחה בנוירולוגיה, שבץ מוחי, אחראי מיון נוירולוגי בבית חולים אכילוב

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

פרופ' חן הלוי נוירולוגיה

פרופ' חן הלוי

מנהל מחלקת נוירולוגיה - שבץ בי"ח איכילוב, תל אביב

ד"ר דוד אוריון נוירולוגיה

ד"ר דוד אוריון

מנהל מחלקה לשבץ מוחי ומחלות נוירווסקולרית, בי"ח שיבא, תל-השומר

ד"ר רני ברנע נוירולוגיה

ד"ר רני ברנע

מומחה לנוירולוגיה ווסקולרית ורפואה פנימית, מנהל המרכז למניעת שבץ מוחי בבי"ח בילינסון

פרופ' הדסה גולדברג שטרן נוירולוגיה

פרופ' הדסה גולדברג שטרן

מנהלת היחידה לאפילפסיה ומכון ה EEG, מרכז שניידר, פתח תקווה

ד"ר אמנון מוסק נוירולוגיה

ד"ר אמנון מוסק

מומחה בנוירולוגיה ובטיפול בכאב ראש, מיגרנה, כאב פנים, כאב מקבצי, ובכאבים ממקור לא ברור ותסמינים רפואיים שמקורם לא ברור

ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

ד"ר אדם לאוב נוירולוגיה

ד"ר אדם לאוב

נוירולוג מומחה

ד"ר מיכאל רוטשטיין נוירולוגיה

ד"ר מיכאל רוטשטיין

רופא מומחה בכיר ביחידה לנוירולוגית ילדים ובמכון להתפתחות הילד בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר טטיאנה ליבשיץ נוירולוגיה

ד"ר טטיאנה ליבשיץ

נוירולוגית מומחית בעלת ניסיון בטיפול במחלות כלי דם מוחיים, שבץ מוחי, כאבי ראש ומיגרנות

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

ד"ר אסתר גנלין - כהן נוירולוגיה

ד"ר אסתר גנלין - כהן

רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.

ד"ר אופיר לוי נוירולוגיה

ד"ר אופיר לוי

מומחה בנוירולוגיה, רופא בכיר ביחידה לנוירואימונולוגיה במרכז הרפואי תל־אביב (איכילוב)

כשזה מגיע להתעלפות לא חושבים פעמיים. זמנו תור עכשיו למומחים שלנו:

המומחים של Infomed מסבירים:
התעלפות (Syncope) היא אובדן הכרה זמני בשל ירידה בזרימת הדם למוח. אירוע של התעלפות מלווה בנפילה אם החולה עומד או יושב, והשיבה להכרה היא עצמונית. ההתעלפות מלווה בחולשת שרירים כללית, באובדן הטונוס השרירי ובחוסר יכולת לעמוד או לשבת בעת האירוע. משך האירוע קצר, שניות עד דקות ספורות.

התעלפות יכולה להופיע ללא אזהרה מוקדמת, או עם סימנים מוקדמים כמו סחרחורת, תחושת חום, בחילה והקאה, צלצול באוזניים וטשטוש ראייה. הסימנים המקדימים עלולים להחמיר עד ההתעלפות, או להיעלם אם הירידה בזרימת הדם למוח חולפת.

התעלפות יכולה להיות שפירה ולהיגרם על ידי ירידה חריגה בקצב הלב וטונוס כלי הדם, או חולנית בשל הפרעה בקצב הלב. האירוע יכול להיות חד-פעמי או נישנה.

ד"ר דורון זמיר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


  • סיבות וגורמי סיכון

    את המצבים העלולים לגרום להתעלפות אפשר לחלק לכמה קבוצות:

    1. הפרעות בטונוס כלי הדם או בנפח הדם: ואזו-ואגליות; תנוחתיות (בשל תרופות ללחץ-דם, סוכרת, אלכוהוליזם, שכיבה ממושכת, בעקבות כריתת עצבים סימפתטיים, מחלות דיסאוטונומיות חדות, ירידה בנפח הדם וסיבות אחרות); רגישות-יתר של גת העורק התרדמני; נסיבתיות: שיעול, הטלת שתן, צאייה, וול-סלווה, בליעה; נוירלגיה של עצב הפנים התשיעי (עצב הלשון והלוע).

    2. סיבות הקשורות בתפקוד הלב:  הפרעות קצב (איטיות: האטה של גת-הלב, מחלה בגת-הלב, חסם חדרי-פרוזדורי; מהירות: מהירות על-חדרית בלב חולה, פרפור חדרים בשל תסמונת וולף-פרקינסון-וויט, רפרוף פרוזדורים מהיר, מהירות חדרית ואחרים);  סיבות אחרות הקשורות בלב (תסחיף מהריאה, מיקסומה בלב, יתר-לחץ-דם בריאה, מחלת שריר הלב, טמפונדה של מעטפת הלב, היצרות מסתם הוותין ואחרים)

    3. מחלת כלי הדם של המוח: אי-ספיקה של העורק הוורטברו-בזילרי, צילחה של העורק הבזילרי.

    4. ישן גם מחלות המחקות התעלפות: חוסר חמצן, אנמיה, נשמת, רמת סוכר נמוכה בדם, התקף חרדה, היסטריה, מחלת הנפילה.

    התעלפות על רקע ואזו-ואגלי היא צורת ההתעלפות השכיחה והיא מתרחשת אצל אנשים בריאים. אירוע נישנה לעיתים ושכיח בעת מתח ולחץ נפשי, לאחר אירוע קשה, או בעקבות כאב. סוג זה של התעלפות מתרחש בדרך כלל בעמידה או בישיבה, ומלווה לעיתים תכופות בתחושה מקדימה, כמפורט לעיל. השיבה להכרה חלה בתוך שניות עד דקות ספורות אם המתעלף במצב של שכיבה.

    הגורמים להתעלפות הם ירידה בלחץ-הדם ובטונוס השרירי עם תפוקת לב תקינה, אך אינה מספקת במצב של ירידת לחץ-הדם. וכן בשל האטה בקצב הלב הפוגעת ביכולת לשמור על לחץ-דם סביר, לצד אספקת דם למוח כדי צורכו. אצל מרבית החולים מתקיימות שתי התופעות: הרחבת כלי דם שלא לצורך, לצד האטה בקצב הלב, אך בחלקם בולטת אחת מן התופעות.

    התעלפות על רקע תנוחתי (Postural\orthostatic hypotension) מתרחשת אצל אנשים הלוקים בהפרעה כרונית או חדה של רפלקסים ואזו-מוטוריים. נפילת לחץ-דם אצל חולים אלה בעמידה היא בשל היעדר החזרים הגורמים להתכווצות כלי הדם שברגליים. ההתעלפות מתרחשת בקימה פתאומית או מהירה, במעבר משכיבה לישיבה ובייחוד לעמידה. התעלפות זו אופיינית לאחר שכיבה ממושכת בשל מחלה או ניתוח, אצל חולי סוכרת, שתיינים ובחולים הלוקים במחלות עם פגיעה במערכת העצבים הצמחית, וברפלקסים האחראיים להתכווצות כלי הדם בעת קימה. אצל קשישים תיתכן התעלפות כזו בעת הטלת שתן, בייחוד לאחר קימה.

    התעלפות מסיבה שמקורה בלב נגרמת בשל ירידה פתאומית בתפוקת הלב, בדרך כלל בשל הפרעה בקצב הלב. לרוב לוקה החולה גם במחלת רקע הקשורה במסתם הלב או במחלה כלילית, במחלת כלי הדם במוח או באנמיה. חסם חדרי-פרוזדורי ומחלות של מערכת ההולכה העצבית של הלב הם סיבות נפוצות להתעלפות מסיבה שמקורה בלב.

    איבוד הכרה נסיבתי (Situational syncope): הפרעה במילוי חדר ימין בשל אי-ספיקה בלב יכולה לגרום לאיבוד הכרה בעת שיעול, או במהלך פעולת וולסלווה (Valsalva) (טבילה במים קרים, מאמץ לצאייה, הטלת שתן), או בהריון מתקדם הגורם ללחץ על ורידי הבטן.

    מחלת כלי הדם של המוח: הפרעה באספקת הדם למוח יכולה לגרום להתעלפות, ובייחוד כאשר זרימת הדם הירודה היא לעורקים הוורטברו-בזילריים האחראים על אספקת דם למרכזי המוח שאמונים על מצב ההכרה.

    רוצים להבין מה גורם להתפרצות התעלפות? זה הזמן להתייעץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

מאמרים בנושא התעלפות

סחרחורת והתעלפות
סחרחורת והתעלפות
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 09/06/2010

לכתבה המלאה

עקיצות או נשיכות חרקים
עקיצות או נשיכות חרקים
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 09/06/2010

לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום מחלות לב נשים

בניהול ד"ר אביטל פורטר
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו