להוציא את הדיכאון מהארון

מדוע דיכאון זכה לדימוי כה שלילי?

יתכן וחלק מן האשם תלוי בגישה הקולנועית לדיכאון, שמציגה את ההפרעה כקשורה לתכונות אישיות שליליות ובמקרים מסויימים (כמו למשל בסרט הנודע "קן הקוקיה") כתופעה הקשורה לאלימות והתנהגות אנטי חברתית. בפועל כמובן הדבר רחוק מאוד מן האמת. לא נמצא קשר מובהק לרוב התכונות האישיותיות הללו, ובוודאי שרוב הסובלים מדיכאון לא מציגים נטיות להתנהגות אלימה. 

הגורם לדיכאון

למרות המחקר הרב לה זכתה שאלת הגורמים לדיכאון, אין ברשותנו תשובה ידועה וחד משמעית. כנראה שלדיכאון גורמים רבים, אותם ניתן לחלק לביולוגיים ורגשיים, אשר מגבירים את הנטיה לפתח דיכאון במהלך החיים. יתכן וחלק מן הגורמים הללו הם גנטיים. על הנטיות הראשוניות הללו מתווספים גורמים מחריפים, כמו חוויות חיים קשות, דפוסי אישיות מסויימים, מתח נפשי לאורך זמן, הערכה עצמית נמוכה, מצבים רפואיים מסויימים ופסימיות כללית, שעלולים "להוסיף חטא על פשע" וכך לגרום להווצרות הדיכאון הקליני. 

האם הדיכאון הוא רק מצב רוח ירוד?

מי שסובל מדיכאון חלש באופיו?

מבחינה סטטיסטית גברים סובלים מדיכאון פחות מאשר נשים. כך לדוגמא בארה"ב רק 4% מן הגברים סובלים מדיכאון בעוד כ-10% מהנשים סובלות מדיכאון קליני. כנראה שלהבדל הזה מספר סיבות, חלקן ביולוגיות (שינויים הורמונאליים שעוברות נשים במהלך חייהן לדוגמא), חלקן חברתיות (נטייה של נשים להפנים רגשות לדוגמא) ואחרות פסיכולוגיות (מודעות רגשית גבוהה יותר לבעיה). בכל מקרה מדובר במספרים גבוהים: כשמינית מהגברים וכרבע מהנשים יסבלו מדיכאון לפחות פעם אחת במהלך חייהם. 

משום מה זכו הילדים ובני הנוער לקיפוח חברתי בכל הקשור לדיכאון, שכן הסטיגמה לפיה קבוצת גילאים זו "חסינה" לדיכאון ממשיכה לשלוט בדעת הקהל. מבוגרים רבים נוטים לייחס תסמיני דיכאון בולטים בקרב בני נוער ל"מצב רוח חולף" או "שלב התפתחות תקין". חשוב אם כן לדעת כי למרות שאכן דיכאון שכיח פחות בבני מוער, עדיין מספר לא מבוטל (3% בשנה, או אחד מכל 25 בני נוער) סובלים מדיכאון, ואין כל סיבה לא לעזור להם בהתמודדות בדרכים פסיכולוגיות ולעיתים גם תרופתיות. גם התרופה הצמחית רמוטיב מאושרת לטיפול בילדים ונוער מגיל 12 ואילך. 

לא מדברים לא קיים?

משום מה בחלק מן התרבויות רווחה גישת "הטמנת הראש בחול"- דיבור על הדיכאון יחמיר את המצב. בפועל, מחקרים מדעיים וניסיון קליני מראים את ההיפך: חולים הסובלים מדיכאון שמדברים על הבעיה, בעיקר עם חברים ובני משפחה קרובים, הם בעלי סבירות גבוהה יותר לפנות לטיפול רפואי מתאים ולהתמודד כראוי עם הבעיה. כמו בכל סוג של בעיה, הצעד הראשון בדרך לניצחון מול הדיכאון מתחיל מהגדרת המחלה. עם זאת, כמו במקרים רבים אחרים, לפעמים החולה מתקשה לראות את המצב לאשורו ולהגדיר כראוי את הבעיות, ולכן שיחה פתוחה וכנה עם בן ברית קרוב מסייעת בהחלט בהזירוז הפניה לעזרה מקצועית וטיפול בבעיה.

אבל איך אפשר לטפל?

למרות שכיחות התופעה, מדובר במחלה נפשית בה בהחלט ניתן לטפל בצורה יעילה. אחוזים גבוהים מאוד של חולי דיכאון, בין 80-90 אחוז מהם לפי הערכות שונות, יחוו הקלה משמעותית בעקבות תמיכה פסיכולוגית, טיפול פרמקולוגי או שילובים בין שתי הגישות, וזאת גם במקרים בהם מדובר במקרי דיכאון קשים. כל קופות החולים בישראל משתתפות כספית בטיפולי ייעוץ פסיכולוגי או פסיכיאטרי, וכמובן גם במימון מלא או חלקי של תרופות נוגדות דיכאון שונות. היות ומדובר כאמור בתופעה נפוצה, עולם המחקר הצמיח בשנים האחרונות מגוון רחב של תרופות יעודיות לטיפול בתופעה. רוב התרופות הינן סינטטיות ומיוצרות בתהליכי יצור מלאכותיים. בשנים האחרונות הושקה בישראל תרופה חדשה הנקראת רמוטיב שהיא תמצית טבעית של צמח ההיפריקום, הקרוי גם "פרע" בעברית. הצמח, ששמו העממי באנגלית הוא st. Johns Wort, גדל כצמח בר באירופה, צפון אפריקה ומערב אסיה. לתרופה פרופיל יעילות ובטיחות מייטביים, ובניגוד לתרופות נוגדות דיכאון אחרות כמעט ולא קיימות תופעות לוואי של פגיעה בתפקוד המיני או השמנה. משרד הבריאות אישר לאחרונה מינון חדש לתרופה- 500 מ"ג הנלקח פעם ביום (במקום המינון המקובל עד כה של רמוטיב, פעמיים ביום של 250 מ"ג), מינון שיקל על ההתמדה בטיפול בדיכאון ויגביר את ההצלחה הצפויה שלו. התרופה מאושרת גם כטיפול בדיכאון בבני נוער מגיל 12 ואילך, ולכן מתאימה גם לאוכלוסיית המתבגרים. מחקרים שונים שהשוו את רמוטיב לטיפולים אחרים בדיכאון מצאו היענות גבוהה יחסית במקרה של רמוטיב- מעל ל90% התמדה, תוצאות יוצאות דופן בהחלט.