וירוס CMV בהריון – ממה להיות מודאגים, אם בכלל

וירוס ה-CMV הוא וירוס ממשפחת ההרפס ויש נטייה להישאר במצב רדום ולהתפרץ כשמערכת החיסון נחלשת או עוברת דיכוי.

רוב האוכלוסייה בישראל (בין 80-85%) נדבקת ב-CMV בילדות  ומפתחת נוגדנים המעניקים הגנה חלקית בפני הוירוס. אלה שלא נדבקו מעולם נותרים חשופים להדבקה ראשונית ב-CMV, שלרוב עוברת ללא סימפטומים אך לעיתים מתבטאת במחלה דמוית שפעת או מחלת הנשיקה עם חום גבוה מתמשך, כאבי שרירים וחולשה. 

הדבקה ראשונה ב-CMV בהריון עלולה לסכן את העובר

הידבקות ב-CMV בהריון

אם ההדבקה ב-CMV מתרחשת בהריון, קיים סיכוי להדבקות העובר על ידי מעבר וירוס דרך השליה אליו.

בניגוד לבוגר, העובר מתקשה להתמודד עם וירוס ה-CMV שתוקף מערכות רבות ומסב להן נזק רב. בעקבות הדבקה ראשונית של האם במהלך הריון, כ-40% מן העוברים ידבקו ב-CMV דרך השליה בעודם ברחם. כלומר, ב-60% מן המקרים העובר לא ידבק כלל ב-CMV, למרות שהאם חלתה.

העובר שנדבק ב-CMV מפריש חלקיקי הוירוס בשתן בכמות הניתנת לאיתור החל משבוע 21 להריון. לכן, אפשר לבצע דיקור מי שפיר לאחר שבוע 21, כדי לדעת אם העובר נדבק או לא.

מהן סכנות ההדבקה ב-CMV לעובר?

כ-81-83% מהעוברים שנדבקו ברחם ב-CMV יוולדו בריאים לחלוטין.

מתוך 10-15% מן העוברים שנדבקו ב-CMV ברחם רק כשליש יפתחו מחלות או מומים המתגלים מיד עם לידתם, כגון חרשות, פיגור, עיכוב גדילה ברחם, צהבת מולדת, מיקרוצפליה (ראש קטן), עיוורון, פגיעה בכבד ובטחול, חסר דם, ירידה במספר הטסיות, דימומים. עם זאת, מקצתם של העוברים הנראים בריאים בלידה, עלולים לפתח ליקויים עצביים, בעיקר ירידה בשמיעה, במהלך השנים הראשונות לחיים. יתכנו גם היקף ראש קטן או הפרעות במוטוריקה.

יתכן מצב נוסף בו יולדת שנדבקה בוירוס בעבר ונחשבת כ"מחוסנת" מפתחת מחלה תוך כדי הריון, עקב התעוררות וירוס ה-CMV שהיה רדום או עקב הידבקות בזן אחר של CMV. במצבים אלה תיתכן הדבקת העובר, אך בשיעור קטן בהרבה (1-2%). המחקרים מראים שרוב העוברים שנדבקים לא יסבלו ממחלת CMV עוברית קשה, בדומה למה שקורה בהדבקה הראשונית, אך חלקם הקטן עלול לפתח בעיקר ליקויים בשמיעה.

כיצד תדעי אם נדבקת ב-CMV בהריון?

כדי לברר אם חלה הדבקה ב-CMV בהריון, האישה תתבקש לבצע בדיקת נוגדנים ל-CMV כחלק מבדיקות הסקר של ההריון.

כאשר גופינו נתקל בפולש, הוא מגן על עצמו על ידי יצירת נוגדנים מכמה סוגים. מיד עם איתור הפלישה, הגוף מייצר נוגדנים "אלימים" הנקראים IgM והם נקשרים לוירוס והורסים אותו.

בשלב מאוחר יותר, מייצר הגוף נוגדני "זיכרון" הקרויים IgG, כדי להיות מוכן לפלישה נוספת אם כזו תתרחש. נוגדנים אלה נותרים בגוף לכל החיים ואחראים על תגובה מהירה שמונעת מחלה עם פלישה חוזרת של אותו מחולל מחלה, כמו וירוס CMV. 

לכן, אם בתוצאות של בדיקת נוגדנים ל-CMV בדם, נמצא רכיב ה-IgG שלילי וה-IgM חיובי, מדובר בשלב החריף של הדבקה, שאירעה לאחרונה. אם שניהם שליליים – אין הידבקות, אך האישה בהריון חשופה להדבקה ראשונית ב-CMV. אם שניהם חיוביים הרי שכנראה מדובר בהידבקות חדשה ב-CMV או התעוררות של וירוס רדום, אך עבר מספיק זמן מההדבקה בכדי שהגוף ייצר את נוגדן הזיכרון. 

האם ניתן למנוע הדבקה של העובר ב-CMV?

כעקרון, עד היום לא נמצא טיפול יעיל נגד CMV. 

ישנה תרופה, גנציקלו-ויר שנועדה לפגוע ב-CMV בהריון אך אין בה בכדי למנוע פגיעה עוברית. כדרך נוספת לטיפול ב-CMV בהריון, שמצויה כעת תחת מחקר אינטנסיבי הינה להזריק ליולדת נוגדנים רבים מאנשים אחרים שכבר נדבקו, ובכך בעצם לנטרל את וירוס ה-CMV ואת השפעותיו. טיפול זה ניתן בישראל במסגרת פרוטוקול מחקרי בלבד.

מאת: ד"ר שרון מסלוביץ', יילוד וגינקולוגיה