בדיקת נוגדנים מסוג IgM (IgM)

תשובה: מחלת ההרפס אינה עוברת. כאשר נגיף ההרפס חודר לגוף, הוא נשאר בו במשך כל החיים, אם כי בדרך כלל הוא מדוכא ואינו גורם תסמינים. אם התסמינים ממשיכים או חוזרים לעיתים תכופות, מומלץ לקחת טיפול מונע (בזובירקס, אלטרקס או פמציקלוביר). המחלה מידבקת הרבה ביותר כאשר יש התקף, אולם לעיתים רחוקות ניתן להידבק גם כאשר אין התקף מפיזור לא תסמיני של הנגיף. נטילת טיפול מונע עשויה להפחית את הסיכון להדבקה של אדם אחר, אם כי לא לבטלו לחלוטין. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

תשובה: מומחה במחלות זיהומיות

תשובה: טוקסופלזמה גונדי הוא טפיל הגורם למחלה הנקראת טוקסופלסמוזיס. אצל אנשים בריאים, סימני המחלה קלים, אך אצל אנשים מדוכאי חיסון, כמו חולי איידס או מטופלי כמותרפיה, או אצל נשים בהריון, המחלה יכולה להיות מסוכנת. מידע נוסף אודות המחלה נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_030408_3.asp

תשובה: הכאבים שאת מתארת נקראים נוירלגיה פוסט-הרפטית. תוכלי לקרוא עליה כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_013009_5.asp

תשובה: הזיהום שהתגלה אצלך הוא זיהום שהתרחש בעבר. הנוגדנים מסוג IgG מעידים כי נחשפת לווירוס מסוג CMV בעבר ושפיתחת נוגדנים נגדו. אילו IgM היה חיובי, ניתן היה להסיק כי מדובר בזיהום חריף שמתרחש בהווה: אלה נוגדנים שנוצרים בשלב החריף של המחלה ונשארים בדם מספר חודשים, ואחר כך נעלמים. אי לכך אין סכנת הדבקה. כ-90% מהאוכלוסיה נחשפה בשלב כזה או אחר בחייה לווירוס זה ופיתחה נוגדנים כנגדו, אפילו בלי סימפטומים של מחלה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: אין סכנה בכך שהיא קיבלה את המנה הראשונה של החיסון. יש בכל מקרה המלצה לבדוק את רמת הנוגדנים לאחר 10 שנים מקבלת החיסון, ואם יש צורך לעשות זריקת "בוסטר" (קבלה של מנה אחת שתעלה את רמת הנוגדנים בדם). אולם סביר בהחלט שהיא לא זקוקה למנות הנוספות. כדאי לעשות עכשיו בבדיקה של רמת הנוגדנים לנגיף הפטיטיס B בדם (לבדוק את ה- HBsAb ) ואם כייל הנוגדנים מספיק גבוה משמע שהיא מחוסנת.

תשובה: הדמעות מורכבות מ-3 שכבות: מיימית, שומנית ומוקוזית. פגיעה בייצור או בהפרשה של אחת השכבות עלולה לגרום את תסמונת העין היבשה. הסיבות האפשריות מגוונות וכוללות תסמונת סיוגרן, דלקת מפרקים ראומטית, לופוס, תרופות כגון גלולות למניעת הריון, אנטיהיסטמינים, חוסמי בטא, פנותיאזינים, אטרופין, הסננה של בלוטת הדמעות (גידול, סרקוידוזיס), והמצב לאחר הקרנה של בלוטת הדמעות. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: אני בת 35, לפני החזרת עוברים במסגרת טיפול IVF. קיבלתי תוצאות בדיקת CMV: CMV avidity 0.88 0.2-0.8 גבולי IgM positive האם אני צריכה להפסיק את הטיפול ולחכות לירידת ה- IgM? IgM חיובי מראה נוכחות המחלה כרגע, ובמקרה כזה, יש סכנת הידבקות של העובר. בהחלט מומלץ להמתין עם הריון כרגע. אני ממליצה להתייעץ עם הרופא המטפל לפני החזרת העוברים. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד [25/02/2010]

תשובה: לפי הבדיקות נראה כי את נמצאת במצב של היפותירואידיזם (תת-פעילות בלוטת התריס). בהריון נחוץ לרוב מינון יותר גבוה של אלטרוקסין על מנת לשמור על רמת TSH תקינה, אפילו מינון הגדול ב-50% מהמינון שהיה נחוץ לפני ההריון. חשוב לשמור על רמה תקינה של TSH במהלך ההריון שכן הורמוני בלוטת התריס חשובים להתפתחות תקינה של העוברים. אני מציע לך להיפגש עם הרופא המטפל ולדון עימו על כך. בהצלחה ושיהיה במזל טוב! ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה: ראשית יש לוודא כי לא מדובר בטעות במעבדה וכי אכן מדובר בבדיקה שלך. ישנם 4 זנים של טרפונמה פלידום (Treponema pallidum). זן אחד הוא ה- T.pallidum subspecies pallidum, והוא הגורם למחלת הסיפיליס אשר מועברת בעיקר במגע מיני, ולעתים נדירות יותר במגע קרוב, ברחם או בעירוי דם. 3 זנים אחרים גורמים למחלות אחרות (yaws, endemic syphilis, pinta) ונחשבים כ- Non-venereal, כלומר אינם מועברים במגע מיני. שלושת הזנים האחרים הם זיהומים שנרכשים בילדות ושכיחים במדינות מתפתחות (אפריקה, מרכז אמריקה, אינדונזיה, פפואה וגינאה החדשה). ניתן היום להבדיל בין הזן שגורם לסיפיליס (T.pallidum subspecies pallidum) לבין שלושת האחרים על ידי בדיקת PCR. לא ברור אם היתה אבחנה כזו בתשובה שאת קיבלת, ואת זה את צריכה לברר. הכי סביר כי מדובר בזן הזה, שעובר בעיקר בהדבקה מינית וגורם לסיפיליס (עגבת). הזיהום עובר שליה, והדבקה של העובר יכולה להתרחש בכל שלב בהריון. הנגעים של עגבת בעובר מקבלים ביטוי רק אחרי החודש הרביעי להריון, כאשר מערכת החיסון של העובר מתפתחת. הסיכון להדבקת העובר ברחם עומד על 75% עד 95% בעגבת לא מטופלת וחדשה יחסית באם. אם האם נגועה בעגבת מעל שנתיים, הסיכון להדבקת העובר יורד ל-35%. טיפול מתאים לאם לפני השבוע ה-16 של ההריון אמור למנוע נזק לעובר. הטיפול הוא בפניצילין, והוא יעיל. ללא טיפול ישנם סיבוכים קשים הכוללים מוות עוברי ב-40% מהמקרים, מוות לאחר הלידה או ביטויים שונים של מחלת העגבת ביילוד, החל מעגבת פולמיננטית, שהיא מחלה עם פרוגנוזה גרועה, ועד למחלה תת-קלינית, כלומר ללא ביטויים נראים לעין, אך היכולה לבוא לידי ביטויים מאוחרים יותר. הפנל הקליני רחב ביותר. תחילת הטיפול בעגבת יכולה להיות מלווה בתגובה בשם Jarisch Herxheimer, המתבטאת בעליית חום, צמרמורת, כאבי שרירים, כאבי ראש, האצה בדופק ובקצב הנשימה וירידה קלה בלחץ הדם. התגובה חולפת תוך 24-12 שעות. לאחר הלידה, אפשר לגלות ביילוד סימני הדבקה בבדיקות סרולוגיה (בדיקות של נוגדנים בדם). אמנם נוגדנים של האם מסוג IgG עוברים את השליה, אבל טיטר נוגדנים קבוע, או עליה בטיטר, מעידים על זיהום. ניתן גם לאתר נוגדנים מסוג IgM שמעידים על הדבקה, בדם מחבל הטבור או מהיילוד, ואם הם נמצאים, יש לטפל ביילוד. מובן שלא רצוי להגיע למצב של עגבת של היילוד, היות שזו מחלה קשה. עלייך להתייעץ בהקדם עם רופא גינקולוג או עם מומחה במחלות זיהומיות. היות שטיפול עד השבוע ה-16 יכול למנוע נזק לעובר יש עדיין תקווה. בהצלחה רבה! ד"ר שירי אורי - אינפומד