למה אנחנו משתזפים ואיך זה קשור למלנומה?
ההנאה מהשמש טומנת בחובה גם סיכון לא קטן – מלנומה, שהוא סוג של סרטן עור. דווקא אחד מסוגי הסרטן היותר אלימים הוא יחסית ניתן למניעה, ובכך כלולים אמצעי זהירות בסיסיים שמטרתם צמצום החשיפה לשמש.
ההנאה מהשמש טומנת בחובה גם סיכון לא קטן – מלנומה, שהוא סוג של סרטן עור. דווקא אחד מסוגי הסרטן היותר אלימים הוא יחסית ניתן למניעה, ובכך כלולים אמצעי זהירות בסיסיים שמטרתם צמצום החשיפה לשמש.
מה היא מלנומה?
מלנומה היא גידול ממאיר (סרטן עור) שמתפתח בתאי המלנוציטים. מדובר בתאים ממקור עצבי, שמצויים בכל רקמות העור (וגם ברקמות רבות אחרות, כמו הקשתית, מאחורי הרשתית בעין, ועוד). התאים הללו אחראים ליצור הצבען של העור (האחראי בין השאר לצבע העור, צבע העיניים ועוד)- שהוא מלנין.
ככל שיש לנו יותר מלנין, עורנו כהה יותר. במצבים מסוימים תאי המלנין יכולים להגביר את יצור המלנין ואפילו להתרבות. כך לדוגמא לאחר חשיפה לקרינה על סגולית המלנוציטים מגבירים את יצור המלנין.
בחשיפה ממושכת לאורך זמן רב, הם יתרבו וכמותם בעור תעלה. זה ההסבר לתופעת השיזוף כתוצאה מחשיפה לשמש או מיטות שיזוף. זו גם אחת הסיבות לכך שחשיפה עודפת כזו נחשבת למסוכנת - ככל שהתאים יתרבו יותר ויחשפו יותר לנזקי הקרינה העל סגולית, הסיכוי להתפתחות פגמים בחומר הגנטי שלהם או במילים אחרות, התפתחות סרטן (מלנומה) יגדל.
הגידול הוא למעשה תאי מלנין שמתחילים להתרבות ללא בקרה. בשלביו ההתחלתיים הגידול יכול להראות כמו שומה או כתם לידה. המלנוציטים נמצאים כאמור בכל שטח העור, ולכן מלנומה יכולה להתפתח בכל מקום, כולל איזורים קשים לגילוי כמו הגב, העורף וכו'.
תסמיני מלנומה
אחת הסיבות לכך שגידולי מלנומה הם בעלי שיעורי שרידות כה עגומים היא העובדה שבדרך כלל אין כל תסמינים - לפחות לא בשלב שלפני התפשטות הסרטן הגרורתי.
בדרך כלל מדובר כאמור בהופעת כתם צבע על העור. בניגוד לכתמים שפירים (כתמי לידה, נקודות חן, וכו'), המלנומה נוטה להיות בעלת גבולות לא סדירים, "צבעונית" (גוונים שונים בתוך הנגע), צורה לא סימטרית, קוטר גדול יחסית (יותר מחצי ס"מ) ולהשתנות עם הזמן.
עם זאת, כל המאפיינים הללו בהחלט לא הכרחיים, וגידול ממאיר מסוג מלנומה יכול להראות תמים למדי לעין הבלתי מנוסה.
לכן הופעת נגע חדש על העור היא עילה לבדיקה על ידי רופא עור. יתרה מזאת, כיוון שבמקרים רבים מלנומה מופיעה באזורים נסתרים מן העין, חשוב להקפיד על בדיקות סדירות אצל רופא עור, לפחות אחת לשנה (ולעיתים קרובות יותר בקבוצות סיכון כמו בעלי עור בהיר במיוחד, רקע משפחתי של מלנומה ו/או חשיפה מרובה לשמש).
איך מאבחנים מלנומה?
החלק החשוב ביותר באבחנה הוא בדיקה על ידי רופא עור. רופא העור יכול להשתמש במכשיר הקרוי דרמוסקופ לבחינה מדוקדקת ותיעוד הנגע.
במקרים בהם ישנו חשד סביר לנגע ממאיר, יתכן ורופא העור יפנה אתכם לביופסיה שלאחר מכן תשלח לבדיקה על ידי פתולוג.
ברוב המקרים מעדיפים להוציא את כל הנגע. כתלות בגודל הנגע ובמיקומו, אורך הפרוצדורה עצמה יכול לנוע בין כמה דקות לבין "מיני ניתוח" הנעשה על ידי פלסטיקאי (בדרך כלל במסגרת מרפאות חוץ ובהרדמה מקומית בלבד).
מה הטיפול במלנומה?
הטיפול במלנומה, כמו במרבית סוגי הסרטן, תלוי מאוד בשלב בו התגלתה המחלה. הטיפול במחלה מקומית, שהתגלתה בשלביה המוקדמים, יכול להיות מוגבל לניתוח פשוט בלבד.
בדרך כלל רופא העור והמנתח הפלסטיקאי יעדיפו לבצע ניתוח נוסף לדגימת גבולות הנגע שהוצא בביופסיה, כדי לוודא שאכן הגידול לא חדר לשכבות העור הסמוכות.
יתכן וכחלק מן הניתוח יילקחו גם דגימות מבלוטות הלימפה (אשר מרכזות תאי מערכת חיסון רבים).
בנוסף, יתכן ורופא העור יחליט להפנות אתכם לבדיקת דימות, מתוך ניסיון לגלות גרורות אפשריות של מלנומה באזורי גוף אחרים (מדובר בסוג סרטן ששולח גרורות בשלב מוקדם יחסית). אחת הבדיקות הנפוצות לצורך זה היא PET-CT, אולם יתכן ותופנו לבדיקות דימות אחרות.
במקרים בהם נמצאה חדירה עמוקה של הגידול, ו/או כאשר בדיקות הדימות מצאו גרורות מרוחקות, רופא העור יחד עם האונקולוג יחליטו על המשך הטיפול.
הטיפול יכול לכלול כימותרפיה, ביותרפיה, קרינה, ניתוח, ברכיתרפיה וטיפולים אחרים.
מאת: איבן אוסטפנקו, מערכת אינפומד