סרטן העור

סרטן העור מתפתח בראש ובראשונה באזורים אשר נחשפים לקרני השמש, הכוללים את הפנים, הקרקפת, השפתיים, האוזניים, העורף, החזה, הידיים והזרועות. אולם הוא יכול להתפתח גם באזורים אשר נחשפים לקרני השמש לעיתים נדירות – כגון כפות הידיים, מתחת לפני הציפורן, במרווחים הנמצאים בין בהונות הרגליים או מתחת לציפורני הרגליים, וכן באיזור איברי המין.

סרטן העור תוקף בני אדם מכל גווני העור, כולל את אלה שלהם גווני עור כהים יותר. כאשר מופיע גידול מסוג מלנומה אצל בעלי גוון העור הכהה, סביר להניח כי היא תופיע דווקא במקומות שלא חשופים לקרני השמש.

גידול סרטני בעור יכול להופיע במפתיע או להתפתח בהדרגה. הצורה של הגידול תלויה בסוג הסרטן.

קרצינומה של תאי הבסיס

זהו סוג סרטן עור הנפוץ ביותר. הוא גם זה הניתן לטיפול בקלות יחסית והזן הנוטה פחות להתפשט. 

הקרצינומה של תאי הבסיס מופיעה בדרך כלל באחת משתי הצורות הבאות:

· בליטה בצורת פנינה או דמוית שעווה המופיע בפנים, האוזניים או העורף

· פצע שטוח, בצבע העור, או בגוון חום כגוון צלקת המופיע על פני החזה או הגב

קרצינומה של תאי הקשקש

הקרצינומה של תאי הקשקש ניתנת לטיפול בקלות יחסית במידה והיא מתגלה בשלבים המוקדמים שלה, אך היא נוטה להתפשט במהירות רבה יותר מן הקרצינומה של תאי הבסיס. 

הקרצינומה של תאי הקשקש מופיעה בדרך כלל באחת משתי הצורות הבאות:

· גוש קטן וקשה בצבע אדום המופיע על הפנים או השפתיים, האוזניים, העורף, או כפות הידיים.

· פצע שטוח המכוסה קשקשת, או גלד המופיע על הפנים, האוזניים, העורף, הזרועות או כפות הידיים.

מלנומה

מלנומה היא סרטן העור מהסוג החמור ביותר, והוא אחראי למרבית מקרי המוות המתרחשים כתוצאה מסרטן העור. מלנומה יכולה להתפתח בכל מקום בגוף, ברקמת עור בריאה לחלוטין או בשומות קיימות אשר הופכות לנגועות בסרטן. מלנומה מופיעה על פי רוב על גבי האף, הראש או העורף אצל גברים. אצל נשים, מלנומה נוטה להתפתח על פי רוב על גבי הזרועות או הרגליים.

סימני האזהרה של מלנומה כוללים בין השאר:

· נקודה חומה גדולה בעלת ניקודים כהים יותר אשר יכולה להיות ממוקמת בכל מקום על פני הגוף.

· שומה פשוטה אשר יכולה להיות ממוקמת בכל מקום על פני הגוף אשר משנה את צבעה, מידותיה, תחושתה או שהיא מדממת.

· פצע קטן בעל גבולות לא מגודרים, בעל ניקודים אדומים, לבנים או כחולים – שחורים המופיע על גבי האף או הגפיים.

· גבשושיות מבריקות, קשות, בצורת כיפה, היכולות להיות ממוקמות בכל מקום על פני הגוף.

· פצעים כהים המופיעים על פני כפות הידיים, כפות הרגליים, קצות האצבעות והבהונות, או על פני ריריות הפה, האף, הנרתיק ופי הטבעת.

סוגים נפוצים פחות של סרטן העור

· סרקומה על שם קפושי.

· קרצינומה של התאים על שם מרקל.

· קרצינומה של בלוטות החלב.

פצעים קדם סרטניים, כגון קרנת עור אקטינית (actinic keratosis), עלולים להתפתח לסרטן עור ממאיר מסוג סרקומה. קרנת העור האקטינית מופיעה בצורה הדומה למעין טלאים מחוספסים, בעלי קשקשת, בצבע חום או ורוד כהה. נפוץ למצוא אותם בעיקר בפנים, באוזניים, בחלק התחתון של הזרועות והידיים אצל בעלי עור בהיר שעורם נפגע על ידי קרינת השמש.

לא כל השינויים על פני העור הם גידולים סרטניים. הדרך היחידה לדעת בוודאות היא בדיקת העור על ידי הרופא המטפל או על ידי רופא עור.

סרטן העור מתחיל להתפתח על פני שכבת העור העליונה, אפידרמיס, שעוביו כקו דק המצויר על ידי עפרון, והוא מהווה שכבת הגנה המורכבת מתאי עור אשר הגוף משיל בהתמדה. 

האפידרמיס מורכב משלושה סוגים של תאים:

· תאי הקשקש הנמצאים ממש מתחת לשכבה החיצונית ומשמשים כרפידה הפנימית של העור.

· תאי הבסיס, האחראים על ייצור תאי העור החדשים, הנמצאים מתחת לתאי הקשקש.

· תאי הפיגמנט (מונוציטים) – אשר אחראים על ייצור המלנין, הצבען (פיגמנט) אשר מעניק לעור את צבעו התקין – תאים אלה ממוקמים בחלק העמוק של האפידרמיס. תאי הפיגמנט מייצרים כמות יתר של מלנין כאשר אתה נחשף לשמש על מנת לשמור על הרבדים העמוקים יותר של העור. ייצור היתר של המלנין מעניק לעור את מראהו השזוף.

בדרך כלל, תאי העור הנמצאים בתוך האפידרמיס מתרבים באופן מבוקר ומסודר. באופן כללי, התאים החדשים דוחפים את התאים הישנים יותר אל עבר פני העור, שם התאים מתים ובסופו של דבר הם נושרים. תהליך זה מבוקר כולו על ידי ה- DNA – שהוא החומר הגנטי אשר מכיל את ההוראות המפקחות על כל תהליך כימי או ביולוגי המתרחש בגוף. 

סרטן העור מתרחש כאשר תהליך זה נפגם. כאשר ישנו פגם ב- DNA, מתרחשים שינויים בהוראות אותן הוא מעביר, אשר יכולים לגרום לתהליך התרבות התאים החדשים לצאת מכלל שליטה וליצור גוש של תאים סרטניים.

נזקי הקרינה האולטרה סגולית (UV) בעור

מרבית הנזק ל-DNA של תאי העור נגרם כתוצאה מקרינה אולטרה סגולית מהשמש וממנורות השיזוף. האור האולטרה סגול מחולק לשלושה אורכים של גלים – אור אולטרה סגול A (UVA), אור אולטרה סגול B (UVB) ואור אולטרה סגול C (UVC). רק קרני ה- UVA וה- UVB יכולים להגיע אל כדור הארץ. קרני ה- UVC נספגים לחלוטין בשכבת האוזון.

בעבר חשבו המדענים כי רק קרני ה- UVB, שגורמים לכוויות בעור, מעוררים גדילה של תאי עור סרטניים, כיוון שהם גורמים לנזק הרב ביותר ב-DNA של תאי העור, כולל הפעלה של האונקוגנים (גנים שהפעלתם יכולה לגרום לתא רגיל ובריא להפוך לסרטני). קרני ה- UVB הם האחראיים להופעת גידולים סרטניים בתאי הבסיס ובתאי הקשקש.

אולם גם קרני ה- UVA תורמים את חלקם להתפתחות סרטן העור. הם חודרים אל העור בצורה עמוקה יותר מאשר קרני ה- UVB, הם מחלישים את המערכת החיסונית ומגדילים את הסיכון לפתח סרטן, במיוחד סרטן מסוג מלנומה. העובדה שמיטות שיזוף פולטות כמות קרינת UVA גבוהה מאוד הופכת אותן למסוכנות במיוחד.       

הגורמים הבאים עלולים להגדיל את רמת הסיכון שלך לחלות בסרטן העור:

· גוון עור בהיר

· עבר של כוויות שמש

· חשיפה מיותרת לקרני השמש

· אזורים שטופי שמש או קווי גובה גבוהים

· שומות

· פצעי עור טרום סרטניים

· עבר משפחתי של תחלואה במחלת סרטן העור

· עבר אישי של תחלואה במחלת סרטן העור

· מערכת חיסונית חלשה

· עור עדין ושברירי

· חשיפה לגורמי סיכון סביבתיים

· גיל 

יש להתייעץ עם הרופא המטפל במידה והבחנתם בגידול חדש בעור, שינוי מטריד המופיע על גבי העור, שינוי במראה או מרקם אחת השומות או הופעת פצע אשר אינו מחלים תוך שבועיים. אולם, על מנת לקבל אבחנה חד משמעית כי אכן מדובר בסרטן העור, יש צורך בביופסיה של העור (דגימה קטנה מהעור הנגוע, שנבחנת במעבדה). בדרך כלל, ביופסיה  מתבצעת בחדר הרופא תחת אלחוש מקומי בלבד.

את סרטן העור ניתן לחלק לשתי רמות:

· מקומי - הסרטן פוגע רק בפני העור.

· גרורתי - שהסרטן התפשט אל מתחת לפני העור.

מכיוון שגידולים סרטניים שטחיים, כגון סרטן של תאי הבסיס או תאי הקשקש, אינם נוהגים להתפשט, בדרך כלל ביצוע הביופסיה מספיק על מנת לאבחן את דרגת הסרטן. 

אולם אם קיים גידול גדול או גידול המתפתח כבר זמן ממושך, הרופא המטפל יזדקק לבצע מספר בדיקות נוספות על מנת לקבוע את מידת ההתפשטות של הסרטן.

אי טיפול בשלבים המוקדמים של סרטן העור מסוג מלנומה הוא מצב מסוכן מאוד שעלול להוביל למוות. 

הטיפול בסרטן העור ובפצעים טרום סרטניים, המכונים גם קרנת העור האקטינית, משתנה בהתאם לגודל, לסוג, לעומק ולמיקומו של הגידול. במרבית המקרים התאים החריגים מוסרים או מושמדים באמצעות טיפול תרופתי מקומי. 

במרבית המקרים של סרטן העור הטיפול דורש מתן אלחוש מקומי בלבד ויכול להתבצע במרפאות החוץ. לעיתים לא נדרש שום טיפול מעבר לביצוע הביופסיה אשר מסירה את הגידול בשלמותו.

במידה ונדרש מתן טיפול נוסף, האפשרויות יכולות לכלול בין השאר:

· הקפאה

· ניתוח כריתה

· טיפול בלייזר

· ניתוח מיקרו גרפי בשיטת מוז

· טיפולי הקרנות טיפולי כימותרפיה

את מרבית המקרים של סרטן העור ניתן למנוע. על מנת להגן על עצמכם, הקפד לנהוג על פי הנחיות מונעות הסרטן שלהלן:

· הימנע מחשיפה לשמש בין השעות 10 בבוקר ל-4 אחר הצהריים

· השתמש בקרם מסנן קרינה במשך כל ימות השנה

על מנת להשיג את מרבית ההגנה, יש להשתמש במסנן קרינה כ- 20 דקות עד חצי שעה בטרם החשיפה לשמש ולמרוח שוב כל שעתיים במשך כל שעות היום. הקפידו להתמרח בשנית לאחר כניסה למים ולאחר ביצוע פעילות גופנית. 

חשוב להקפיד למרוח מסנן קרינה גם לילדים קטנים לפני שהם יוצאים לשמש וללמד ילדים ומתבגרים כיצד להשתמש במסנני קרינה על מנת להגן על עצמם. הקפידו להחזיק במסנן קרינה גם ברכב, בתיק הספורט ובציוד המחנאות. המלצות נוספות להגנה מקרני UV המזיקות כוללות: 

· לבשו בגדים להגנה מפני קרני השמש

· הימנע משיזוף במיטות שיזוף ושימוש בחומרים ממריצי שיזוף

· היו מודעים לתרופות המעלות את הרגישות לקרני השמש

· בדקו את עורכם לעיתים קרובות ודווחו על שינויים לרופא המטפל 

· הקפידו על ביצוע בדיקות סדירות של עורכם במרפאה

מדריך לביצוע אבחון עצמי של סרטן העור

על מנת לאבחן מלנומה או סוגים אחרים של סרטן עור, היעזרו במדריך ה- A -B -C -D -E אשר פותח על ידי המרכז האמריקני לחקר מחלות עור:

A צורה לא סימטרית (Assimetry). חפשו אחר שומות אשר להן צורות לא ברורות, כגון שני חצאי שומה אשר אינם זהים בצורתם.

B גבולות חריגים (Border). חפשו אחר שומות אשר להן גבולות לא ברורים, מחורצים או בעלי תלמים – המאפיין הבולט ביותר למלנומה.

C שינויים בגוון (Color). חפשו אחר שומות בעלי מספר גוונים שונים או שאינם בעלי גוון אחיד.

D קוטר (Diameter). חפשו אחר שומות הגדלות מעבר לקוטר של 6 מילימטרים.

E משתנה עם הזמן (Evolving). חפשו אחר שומות אשר משתנות עם הזמן, כגון שומה אשר גדלה או משנה את צבעה או צורתה עם הזמן. השינוי בשומה יכול להתבטא גם על ידי הופעת תסמינים חדשים כגון גירוי מקומי או דימום.