איך להתמודד בהצלחה עם התשוקה למאכלים מתוקים

1.כוח הרצון לעיתים קרובות אינו יכול להתגבר על הדחף הביולוגי לאכילה בכלל ולאכילת פחמימות בפרט.

2.לעיתים הרצון לאכילת פחמימות נגרם מירידה בערכי הסרוטונין במוח,ואז מומלץ לצרוך פחמימות מורכבות.

3.הגל של הדחף למתוק אם אינו נובע מתחושת רעב אמיתית חולף בד"כ תוך 10 עד 15 דקות אם בזמן הזה עסוקים בפעילות אחרת (הסחת הדעת מהאוכל).

4.אכילת של תבלינים כמו: קינמון או וניל גורמת להקטנת צריכת הפחמימות הפשוטות (המתוקים),כי בלוטות הטעם בפה מזהות את התבלינים הללו כמתוקים למרות שאינם מכילים קלוריות כמו הפחמימות הפשוטות.

5.שתיה של משקאות חמים (מרקים) מפחיתה את התיאבון גם למתוקים.

6. הוצאת המתוקים מהבית,ברגע שהם לא יהיו זמינים צריכתם תקטן באופן משמעותי- שינוי הסביבה החיצונית.

7.כדי להצליח לאורך זמן בתהליך הירידה במשקל ולהקטין את הרצון למתוקים יש לעבוד על השינויים הפנימיים,ביניהם :

א.שינוי הרגלים ורכישת הרגלים חדשים בריאים יותר.

ב.ברור הנסיבות בהן נוטים לאכול מתוקים.

ג.בדיקת מהן הרגשות הנלוות לאכילת המתוקים.

ד.בדיקת מידת הרעב כשרוצים לאכול מתוק, ומתי אכלנו בפעם האחרונה.

ה.בדיקת ואימות הציפיות מתהליך הירידה במשקל.(חשוב שיהיו ציפיות ריאליות לתהליך היריד במשקל).

ו.ההתניה החברתית הגורמת לאכילה מיותרת זו,וללמוד דרכים מעשיות איך להתמודד איתה נכון.

8.יש לזכור כי אכילת מתוקים מעלה את האינסולין הגורם בהמשך לירידה של גלוקוז בדם (סוכר) והתוצאה היא רצון מוגבר לאכילה של מתוקים נוספים.

9. פעילות גופנית מעלה את האנדורפינים במוח ומשפרת

את ההרגשה הכללית ומפחיתה את הרצון לאכילת מתוקים.

10. האדם נועד ליהנות גם מן האכילה ולאכול גם מתוקים במידה סבירה מידי פעם.מניעת ההנאה הזו לאורך זמן עשויה להוביל לתחושות של חרדה ויאוש.

11.במקרים מסוימים מומלץ להסתייע ביעוץ של גסטרונלוג שהתמחה בתחום זה. כעת קיימות בארץ מספר תרופות קונבציונליות המונעות או מקטינות את הדחף לאכילת מתוקים.