בדיקת שומנים בדם (Cholesterol and Triglycerides Test, Lipid Profile)

אין קשר ישיר בין ערכי ויטמין D והכולסטרול לבין מחלת העור שיש לך. רמת הוויטמין D נמוכה בחלק גדול מהאוכלוסיה. לגבי הכולסטרול, יכול להיות שיש נטייה משפחתית לכך, או שהדיאטה שלך מאוד לא מאוזנת. בכל מקרה, את מקבלת טיפול מתאים בסטאטינים. כדאי גם להקפיד על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית סדירה. את יכולה לקרוא על מיקוזיס פונגוידאס (Mycosis Fungoides) כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_012405_2.htm

סילריל (סילזפריל) היא תרופה להורדת לחץ דם ממשפחת מעכבי ACE. את התרופה נוטלים פעם ביום במינון בין 10-0.5 מ"ג ליום. המינון הניתן לך הוא יחסית נמוך, ויכול להיות שעליך להעלות את מינון בשך לחץ הדם הגבוה יותר בבוקר. אנא פנה לרופא המשפחה כדי להתייעץ על כך. תופעות הלוואי השכיחות יותר של התרופה הם סחרחורת, עייפות וכאב ראש, אך הן בדרך כלל חולפות עם המשך הטיפול. שתיית אלכוהול לא מומלצת לנוטלים טיפול זה, מכיוון שאלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של התרופה, מה גם ששתיית אלכוהול כרונית היא גורם סיכון להופעת יתר לחץ דם. אין איסור לגבי שתיית אלכוהול, אך יש להגבילה. הכמות המומלצת לגברים היא 2-1 מנות ליום. ההסבר לכך שלאחר שתיית אלכוהול לחץ הדם שלך יורד הוא ששתיית אלכוהול גורמת לעתים להרחבת כלי דם, ולכן לירידה זמנית בלחץ הדם. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

מומחה לכירורגיה כללית

גלולות למניעת הריון עשויות להשפיע על פרופיל השומנים בכלל, וגם על רמת הכולסטרול. חשוב לדעת מהם ערכי ה- LDL וערכי ה- HDL על מנת להעריך את המצב. עם זאת, בינתיים אין סיבה להילחץ ולהפסיק את הנטילה באופן מיידי. אני ממליצה קודם כל להקפיד על אורח חיים בריא, הכולל תזונה מאוזנת ופעילות גופנית, ולחזור על הבדיקה בעוד מספר שבועות. מידע נוסף תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_122707_5.asp

ההיסטוריה הרפואית של אביך מצביעה על כך שהוא סובל מבעיות כלי דם על רקע של יתר לחץ דם, סוכרת ואולי גורמים נוספים. גורמי סיכון אלה יוצרים תנאים נוחים להיווצרות קרישי דם בעורקים. מתיאורך סביר להניח שקריש דם (תסחיף) הוא שגרם לאירוע המוחי החולף (TIA). הגורמים העיקריים למחלת לב וכלי דם הם סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, עישון, חוסר פעילות גופנית, שומנים בדם, לחץ גופני או נפשי וקרישיות יתר של הדם. אביך חייב להפחית גורמי סיכון אלה, לאכול באופן מאוזן, להתמודד עם מצבי לחץ, ולעסוק בפעילות גופנית משקמת. כמו כן הייתי ממליץ לו לבדוק את רמת ההומוציסטאין בדם. התכווצויות באצבעות הרגל עלולות להופיע כתוצאה ממחסור במגנזיום ובאשלגן, או מזרימת דם לא טובה לקצות האצבעות. ניתן לעסות האזור במים פושרים לשיפור זרימת הדם לאזור. הייתי ממליץ שיצטרף לתוכנית לשיקום ומניעת מחלות לב וכלי דם. בברכה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

הערך הכללי של הכולסטרול שלך וכן ערך ה- LDL - מצויינים. הערך של ה- HDL אכן נמוך. ערך מתחת ל- 40 נחשב כגורם סיכון למחלת לב, בעוד ערך מעל 60 נחשב כגורם מגן. היחס הרצוי בין רמת הכולסטרול הכללי לרמת ה- HDL הוא מתחת ל- 5.6, ובמקרה שלך ערך זה הוא ,4.11 ולכן הוא תקין. עם זאת, מומלץ לנסות להעלות את ערכי ה- HDL באמצעות פעילות גופנית, הפחתת עודף משקל והפסקת עישון. קיימות תרופות, כמו ניאצין (ויטמין B3) או פיבראטים - שיכולות להעלות את רמות ה- HDL. תוכלי להתייעץ על כך עם רופא המשפחה שלך. כמו כן, כדאי לבדוק שאת אינך נוטלת תרופות שעשויות להוריד את רמת ה- HDL.

בבדיקות הדם שצירפת, בהינתן שהן נלקחו לאחר צום לילה, רמת הטריגליצרידים גבוהה ורמת ה- HDL כולסטרול נמוכה, אך רמת ה- LDL כולסטרול אינה מוגברת, וכך גם הטוטל כולסטרול. למעשה החריגה הבולטת ביותר היא בטריגליצרידים (מצב הנקרא היפרטריגליצרידמיה). היפרטריגליצרידמיה היא צורה שכיחה של דיסליפידמיה (הפרעה בשומני הדם), הכרוכה לעיתים קרובות בתחלואה קורונרית (של הלב) מוקדמת. סיבות להיפרטריגליצרידמיה כוללות הפרעות משפחתיות או גנטיות, סוכרת לא מאוזנת, תרופות, צריכת אלכוהול, תת-פעילות בלוטת התריס, מחלת כליה סופנית וזיהום ב- HIV. בהערכה הראשונית יש לזהות גורמים משניים להיפרטריגליצרידמיה, כגון תרופות או סוכרת לא מאוזנת, יש למדוד את היקף המותניים, לחשב את ה- BMI (יחס גובה ומשקל) לבדוק את רמת הליפידים בצום, ולברר אם ישנו סיפור משפחתי של טריגליצרידים גבוהים או של תחלואה קורונרית מוקדמת. ברמות טריגליצרידים הגבוהות מ- 1000 או 1500 מ"ג יש לטפל עם פיבראטים (כדוגמת התרופה שנרשמה לך) להורדת הסיכון לפנקריאטיטיס (דלקת של הלבלב). פחות ברורה יעילות הטיפול ברמות נמוכות עד בינוניות של טריגליצרידים. כאשר הרמה נמוכה יותר מקובל לנסות תחילה לטפלב בבעיה על ידי שינוי אורח החיים, כך שיכלול ירידה במשקל, אשר מביאה לירידה קלה עד בינונית ברמת הטריגליצרידים (כ-22%) ולעליה של כ-9% ברמת ה- HDL כולסטרול. דיאטה דלה במזונות עשירים בשומן רווי, אותם יש להחליף בפחמימות מורכבות ובשומנים חד-בלתי רוויים ורב-בלתי רוויים (יש לקבל ייעוץ של דיאטנית!). הפסקת עישון וצריכה מתונה של אלכוהול. הטיפול התרופתי מוצע למטופלים היפרטריגליצרידמים עם סיפור אישי או משפחתי של תחלואה קורונרית מוקדמת. מומלץ לטפל בפיבראטים במטופלים עם טריגליצרידים מעל 1000 מ"ג למניעת פנקריאטיטיס. לסיכום, אם ישנם הרבה קרובי משפחה מבוגרים עם היפרטריגליצרידמיה, אך ללא עדות קלינית למחלות לב, ניתן לטפל בהיפרטריגליצרידמיה וברמות הנמוכות של ה- HDL בהצלחה על ידי שינויים באורח החיים בלבד, כולל ירידה בתצרוכת הקלורית, הפחתת השומן הרווי ותכנית אימון אירובי. אם יש סיכון לתחלואה קורונרית מוקדמת, על בסיס סיפור משפחתי, יש לתת טיפול תרופתי בנוסף לשינוי אורחות החיים. בקישור המצורף למטה ישנה גם התייחסות לצריכת אומגה-3. ישנה סקירה מצוינת על הנושא בעיתון רפואי הנקרא New England Journal of Medicine המתוקצר בדף הבא, שעל בסיסו נכתבה תשובתי: http://www.isim.org.il/article19.asp

התרופה רואקוטן היא נגזרת סינתטית של ויטמין A. כתופעת לוואי היא אכן עלולה לגרום לעליית רמת שומני הדם, ובעיקר של הטריגליצרידים. מאמר שפורסם בשנת 2001 הראה שמטופלים המפתחים היפרטריגליצרידמיה (טריגליצרידים גבוהים בדם) בעת טיפול ברואקוטן, וכן הוריהם, נמצאים בסיכון גבוה יותר להפרעות שומן בעתיד ולפיתוח הסינדרום המטבולי (סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה), כך שהאלמנט החיובי הוא שאפשר בעתיד לעקוב יותר מקרוב על הדברים הללו. להלן פרטי המאמר וקישור לאתר בו הוא נמצא. Rodondi N, Darioli R, Ramelet AA, et al. "High Risk for Hyperlipidemia and the Metabolic Syndrome after an Episode of Hypertriglyceridemia during 13-cis Retinoic Acid Therapy for Acne: A Pharmacogenetic Study." Ann Intern Med 136(8):582-9 (2001 Apr). http://www.annals.org/cgi/content/abstract/136/8/582 ייתכן, אם כן, שיש לך נטייה משפחתית לרמה גבוהה של שומני דם, אך ניתן יהיה לוודא זאת בעתיד לאחר שתפסיקי את השימוש ברואקוטן ותבדקי רת רמת השומנים בצום. לגבי מעקב בדיקות הדם של הטריגליצרידים, נהוג לקחת בדיקות לפני תחילת הטיפול ולאחר 4 שבועות. אם הערכים הם מעל 8MMOL/L (הערכים התקינים הם בין 0 ל-2.3) או שיש עלייה של 5 MMOL/L ביחס לערך הבסיסי, נהוג להפסיק את הטיפול, לחזור על הבדיקה לאחר שבועיים, ולחדש את הטיפול במינון של 50% לעומת זה שניתן בפעם הקודמת. מומלצת גם על דיאטה דלת שומן. בדף הבא תוכלי למצוא את ההנחיות גם לגבי הבדיקות האחרות: http://www.skintherapyletter.com/2004/9.3/1.html

ניתן לצמצם את רקמת השומן גם לפני חזרת המחזור. עם זאת, נשים רבות חשות ירידה בנפיחות עם קבלת המחזור. סביר מאוד להניח שבתקופה שבה את מתאמנת, גדלה מסת השריר שלך. ירידה של קילוגרם ב-3 שבועות אינה נחשבת למשקל תקוע. קצב הירידה המומלץ לך הוא כחצי קילו בשבוע. כפי שאת מציינת, כשבועיים לאחר הלידה התחלת דיאטת כאסח אשר הכניסה את הגוף למגננה. טוב עשית שהתחלת לאכול תפריט מאוזן. זכרי שלגוף לוקח זמן להסתגל לשינויים. מאחר שאת זמן קצר לאחר לידה, חשוב לדאוג לכך שהתפריט יהיה מאוזן ויכיל את כל אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים הנדרשים. אני ממליצה לך לפנות לרופא/ת המשפחה לבדיקות דם שלאחר לידה, ולפנות לדיאטנית קלינית להתאמת תפריט אישי וכדי לקבל המלצה על תוספים הנדרשים לעיתים לאחר הריון ולידה. בברכה, נטע מלחי -דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il

מומחה לכירורגיה כללית