כל מה שצריך לדעת על זיהום קנדידה בנשים

הגיע הזמן לפריך כמה מיתוסים לגבי זיהום קנדידה בנשים: הראשון הוא שאכילת יוגורטים מונעת זיהומים חוזרים - לא הוכח. השני הוא הקשר בין היגיינה לזיהומים פטרייתים - לא הוכח גם הוא. מה כן? איך נדבקים, כיצד אפשר להימנע, מהם הסימפטומים ומהו הטיפול הקיים?

זיהומים פטרייתים בוואגינה (vaginal candidiasis) הם דבר שכיח בקרב אוכלוסיית הנשים. הסימפטומים השכיחים הם גירוי וגרד של הפות ובפתח הנרתיק. ברוב המקרים, הזיהומים מגיעים באפיזודות לא קבועות, אשר עלולות להתרחש לעיתים קרובות ולגרום לסימפטומים כרוניים.
זיהומים אלו שכיחים יותר בנשים פוריות ופחות בנשים שפסק להן המחזור החודשי (postmenopausal women) ואשר אינן נוטלות סטרואידים. זיהומים אלו כמעט ואינם ניכרים בבנות שטרם קיבלו את המחזור החודשי שלהן.

מהו בעצם זיהום פטרייתי?
זיהום שנגרם על-ידי פטרייה בשם קנדידה (candida) , היא סוג של פטריית שמר.

סימפטומים שכיחים בזיהום פטרייתי:
- גרד באיבר המין הנשי
- כאב במתן שתן
- כאב, אודם, רגישות של הפות ושל הנרתיק
- כאב במהלך קיום יחסי מין
- בקרב חלק מהנשים זיהום מסוג זה עלול לגרום לזליגה של מעט נוזל מהנרתיק. לרוב נוזל זה יהיה לבן וגושי, אך ייתכן כי יהיה מועט ומימי.

כיצד תדעי שיש לך זיהום פטרייתי?
ברוב המקרים, לא ניתן לזהות עצמאית אם מדובר בזיהום פטרייתי או משהו אחר, כי הסימנים הקליניים בזיהום פטרייתי מאוד כלליים ויכולים להיות שכיחים בהפרעות פתולוגיות אחרות, כמו זיהום בקטריאלי של הנרתיק (bacterial vaginitis), מחלת מין (trichomoniasis) או זיהום עורי (dermatitis)

הדרך הטובה ביותר לבדוק נוכחות של זיהום פטרייתי היא לגשת לרופא, אשר יבצע בדיקת משטח וגינלי. לאחר הסתכלות במשטח תחת מיקרוסקופ, ניתן לזהות את סוג האורגניזם שגרם לזיהום. במידת הצורך, הרופא יקח גם תרביות.

כיצד הזיהום נגרם?
הפטריות שגורמות לזיהום מסוג זה נמצאות באופן תקין במערכת העיכול ומיעוטן קיימות בנרתיק, כך שאינן גורמות לסימפטומים. אצל רוב הנשים, אין סיבה ספציפית הגורמת לזיהום. עם זאת, ישנם מספר גורמי סיכון הגורמים לשינויים בפלורה הטבעית של המעי הגס, כמו למשל:
- אנטיביוטיקות- גורמות להרס של חיידקים השומרים על סביבת ואגינה תקינה.
- אמצעי מניעה – הורמונאליים כמו גלולות נגד הריון, טבעת וגינלית, או התקנים תוך רחמיים
- מערכת חיסונית חלשה - נשים לאחר כימותרפיה, לאחר השתלת איברים וחולות איידס.
- הריון - אזור הנרתיק רגיש יותר בזמן הריון.
- פעילות מינית- זיהומים פטרייתים אינם מועברים במגע מיני. הם שכיחים יותר בנשים פעילות מינית, אך יכולים להימצא גם בנשים שלא קיימו יחסי מין מעולם.

מה הטיפול הקיים?
טיפול בפטריות וגינליות יכול להיעשות על ידי מתן תרופה פומית (בבליעה דרך הפה) או באמצעות תרופות המונחות ישירות בנרתיק ועל הפות (בצורת קרם או טבליות), בעיקר בשעות הלילה. מנגנון פעולתן של התרופות הוא חיסול הפטריות וכך הפסקת הזיהום. משך פעולת האנטיביוטיקה הוא כתלות בחומרת הזיהום.
לרוב טיפול פומי מתבצע על ידי מתן פלוקונאזול (fluconazole), כאשר תופעות הלוואי הן כאב בטן, כאב ראש ופריחה. הוא אינו מומלץ במהלך השליש הראשון של הריון בגלל פוטנציאל לפגיעה בעובר.
תחושת ההקלה תורגש לרוב לאחר מספר ימים. במידה ולא חלה הקלה לאחר סיום הטיפול המומלץ, יש לשוב ולהיוועץ ברופא, שכן ייתכן ויש צורך להמשיך בטיפול או להחליף את סוג התרופה.
מאחר והעברה לפרטנר המיני היא נדירה, אין צורך במתן טיפול לבן הזוג.

מה עושים כאשר שהזיהום חוזר?
זיהום חוזר מוגדר במקרה של 4 זיהומים בשנה לפחות. זיהום חוזר קיים ב- 5-8% מאוכלוסיית הנשים.
ראשית, יש ליידע את הרופא המטפל בנושא. יש לבדוק את טבעו של הזיהום החוזר, מהי הפטרייה המסוימת הגורמת לו.
ישנן מספר סוגים של פטריות, כל אחת מגיבה בצורה שונה לטיפול. רוב הזיהומים הפטרייתים נגרמים מפטריה מסוג candida albicans, בעוד שזיהומים חוזרים יכולים להיות תוצאה של candida glabrata, candida krusie. כמו כן, מומלץ לבדוק את האפשרות של אלרגיה הגורמת לחזרה של הפטרייה. יש לשקול מתן טיפול שונה במקרה של זיהומים חוזרים.

מאת: סיון יוכפז, מערכת אינפומד