לא רק סוכר גבוה: הפרעות בתפקוד המיני בחולי סוכרת - מדוע זה קורה ואיך אפשר לטפל?

הפרעות זקפה היא בעיה נפוצה באוכלוסיה בכלל, ובחולי סוכרת בפרט. כיום ניתן לתת טיפול לחולים הסוכרתיים ולהשיבם לחיי מין מלאים ומספקים.

נראה כי ידוע לנו הרבה על סוכרת. במהלך הטיפול אנו כל כך עסוקים בשמירה על רמות הסוכר בדם, דיאטה, לקיחת תרופות מתאימות ועוד, אך ישנן תופעות לוואי מסוימות שנעלמות מן העין. אחת ההשלכות של סוכרת על כלי הדם מתבטאת בהפרעה בתפקוד המיני.

מדוע זה קורה?

רמת סוכר גבוהה בדם מתמשכת גורמת לנזק לטווח ארוך ולפגיעה במערכות שונות. כגון, מערכת העצבים; מערכת הלב וכלי הדם ועוד.

נוירופתיה הנה פגיעה בתפקוד המערכת העצבית ומאופיינת במספר תופעות שונות. כגון, הפרעות בתחושה עד כאב; הפרעות מוטוריות עד כדי ניוון שרירים; הפרעות במערכת העצבים האוטונומית (מערכת אשר עליה אין לנו שליטה). המערכת האוטונומית קשורה ומעורבת בעצבוב הפנימי של כלי הדם הקטנים, שרירי שלפוחית השתן ומערכת המין.

ווסקולופתיה הנה פגיעה במערכת הווסקולרית (עורקים וורידים) הגורמת לשינויים בכלי הדם בכלל וכלי הדם הקטנים במערכת המין בפרט עד כדי הפרעה למנגנון הזקפה.

ב-Diabetic autonomic neuropathy הנזק העצבי במערכת האוטונומית של מערכת המין בחולה סוכרת, יגרום להפרעה ניכרת בזקפה. הפגיעה היא בעצבוב המערכת האוטונומית באזור הסקרום (גב תחתון) המשותף למנגנון הזקפה ולהתרוקנות כיס השתן. אולם, אצל החולה הסוכרתי ישנה במקביל גם פגיעה בכלי הדם הקטנים (נזק ווסקולופתי) הדקיקים המספקים דם וחמצן לעצבים באזור הבטן התחתונה. עצבים אלה, שאחראים גם למנגנון הזקפה נפגעים במיוחד אצל חולה הסוכרת ובעקבות כך, נפגע התפקוד המיני.

הסבר נוסף לפגיעה הקשה בתפקוד המיני אצל חולי סוכרת נובע מכך שהנוירופתיה ו/או הווסקולופתיה גורמים לירידה בתפקודו של אותו האנזים הנחוץ ליצור של חמצן חנקני. כאשר ישנה ירידה ביצירת חמצן חנקני, יורדת כמות ה-GMP, שהוא מרכיב חיוני להרפיית השריר החלק באיבר המין. הרפיה זו דרושה להופעת הזקפה. פירוק GMP, שממילא רמתו נמוכה, ע"י אנזים PDE5 גורם לירידת זקפה מהירה.

בחולה סוכרת המנסה לקיים יחסי מין הזקפה הראשונית המיידית שמופיעה היא בד"כ חלשה בעוצמתה. אולם, כאשר אצל הסוכרתי כבר מופיעה הזקפה הראשונית היא נעלמת בצורה די מהירה. ההסבר לכך, בנוסף לנאמר לעיל, הנזק ברמה העורקית גורמת להחלשת העוצמה של הזקפה המידית וכאשר מתווסף לכך גם פגיעה וורידית, כלומר, דליפה / בריחת דם מהגופים המחילתיים בפין אזי תעלם הזקפה במהירות.

הטיפול בחולי הסוכרת

הטיפול בחולי סוכרת נגזר על פי רמת הנזק והפגיעה שנגרמה, הן בהיבט של המערכת הווסקולארית (כלי הדם) והן בהיבט של המערכת הנוירולוגית (עצבית) והשפעתם היחסית על כלי הדם והעצבים באיבר המין. אצל חולי סוכרת הסובלים ממחלה קרדיו-ווסקולארית יש הפרעת זקפה הקשה ביותר כאשר הם גם מעשנים למעלה מ- 20 שנה. אולם, שילוב סוכרת עם מחלת לב גורם אף הוא להפרעה בזקפה יותר מאשר בחולה סוכרתי ללא מחלת לב.

ישנם מספר סוגי טיפול הניתנים לחולי סוכרת. כל טיפול חייב להיות מותאם לפי רמת הנזק/ההפרעה שישנה בתפקוד המיני.



טיפול תרופתי

קבוצת תרופות מעכבי אנזים PDE5.

תפקידו הראשוני של האנזים, כאמור לעיל, הוא לפרק את GMP ולהביא לסיום הזקפה.
אולם, אם נעכב אנזים זה, יתמהמה פירוק ה GMP והזקפה תתמשך.

בקבוצה זו קיימות 3 תרופות הניטלות דרך הפה (בבליעה):

* סילדנפיל (ויאגרה), שהיא הראשונה שפותחה והידועה ביותר

* טדאלאפיל (סיאליס)

* ורדנאפיל (לויטרה)

שתי התרופות האחרונות קיימות מספר שנים והצטבר גם עליהם מידע רב.

הרופא המטפל בעל הניסיון והידע צריך לבחון ולהחליט איזה סוג כדור מתאים: לאיזה מטופל בהתאם לגילו ומצבו הכללי, בהתאם לרמת סוכר בדם המטופל ובהתאם לתופעות הלוואי של הסוכרת שקיימות באותו מטופל.
פרסומים רפואיים מדברים על רמות תגובה משתנות לתרופות השונות. קיימים מאמרים המוכיחים את יעילות תרופת הלוויטרה בחולי סוכרת ואפילו אלו המטופלים באינסולין. מאידך, מתן יומי של סיאליס עשוי לסייע בחולים עם סכרת מאוזנת לפי דיווחים אחרים בספרות.

טיפול הזרקתי לאיבר המין

בחולי סוכרת, שאסור להם ליטול את התרופות הנ"ל מסיבות שונות. או חולי סוכרת שתרופות אלו לא הועילו להם ולא הצליחו להשיג זקפה או במטופלים, שתופעות הלוואי לתרופות היו קשות (נופיעות אצל 40%- 50% מכלל חולי הסוכרת). לחולים אלה מומלץ להתחיל טיפול תרופתי בהזרקות. דהיינו, הזרקות לגוף המחילתי באיבר המין לפני קיום מגע מיני.

תרופות ההזרקה נמצאות בשימוש שנים רבות. כגון, פפברין; פנטולאמין ופרוסטגלאנדין (PGE1) מוזרקות לפני המגע המיני כל אחד לחוד או בשילוב ביניהם והם ניתנות כטיפול לטווח ארוך.

טכניקת ההזרקה, צורת ההזרקה והמינון המדויק הן אישיות לכל מטופל. השילובים בין התרופות השונות והמינונים מותאמים במיוחד בהתאם לצורך. הצלחת טיפול זה היא גבוהה ושיעוריה עומדים על למעלה מ-90%.

במידה והמטופלים שומרים על כל הכללים המתאימים, לא יופיעו סיבוכים או תופעות לוואי. המטופל מקבל מזרקים קטנים עם מחט דקיקה ובו החומר שהותאם אך ורק לו. בשלבים הראשונים עובר המטופל תרגול עצמי במרפאה ובבית עד לקביעת המינון המדויק והמתאים ביותר. חשוב שהרופא המטפל יהיה מומחה בנושא ויודע להדריך ולעקוב אחרי כל מטופל בהתאם לתוצאות.

ישנם מטופלים שבמקביל לטיפול הזריקתי, ניתן לראות אצל גם ירידה ברמת הסוכר. ברגע שהמטופל מאוזן היטב מבחינת הסוכרת, ניתן לנסות פעם נוספת להתחיל טיפול בכדורים (טיפול פומי).

בעבר היו ניסיונות של טיפול באמצעות משאבות ואקום המולבשות על האיבר או מריחת משחות שונות על האיבר או בתוכו שכיום לא משתמשים בהם יותר.

טיפול ניתוחי

אותם מטופלים שהסוכרת שלהם אינה מאוזנת בצורה בולטת או לחלופין לא קיימו יחסי מין במשך שנים רבות והטיפולים בכדורים או בזריקות אצלם אינם עולים יפה. במקרים אלה, נין לבצע טיפול כירורגי של השתלת תותב לתוך הפין (בכ- 5%-1% מבין החולים האלה). באמצעות התותב ניתן להגיע למגע מיני. עם זאת, ישנם סיבוכים הקשורים לתותב עצמו שהם מרובים יותר בחולי סוכרת.

הכתבה בחסות ד"ר נחום זילבר, אורולוג מומחה, מנתח בכיר ומומחה לניתוחי לייזר באורולוגיה, אורולוג ראשי בלשכת גיוס תל השומר, מנהל ורופא ראשי ברשת מרפאות און.