כירופרקט - כיצד הוא מטפל בבעיות של המטופלים שלו

חוויתי הראשונה עם הכירופרקטור שלי היתה עוד כתלמיד בשנה הראשונה לתואר ראשון במדעים באוניברסיטת טורונטו שבקנדה.
מחשבות על רפואה וריפוי תפסו מקום בחיי עוד מאז היותי ילד.

עם כל שיטת ודרך ריפוי הייתי מסתדר, אך לא אשכח את המפגש הראשון בספרייה עם תלמיד שנה שנייה לכירופרקטיקה ד"ר לארי פרידמן ואחריו את ד"ר אנדי וורדי, הכירופרקטור בבית הספר כירופרקטור גם הוא, וכמובן ד"ר פרד ברג' , לארי וובסטר וסידר ווילאמס כולם נפילים בעולם הכירורפקטקיה וחכמת החיים ותודתי נתונה להם עד עצם היום הזה. הם תמיד יהיו הכירופרקטורים שלי.

כשנודע לי שכירופרקטיקה זה תחום טיפול בעל הכרה בינלאומית ממדרגה ראשונה החלטתי שזה התחום אותו אני רוצה ללמוד. תכנית לימודים בת 7 שנים באחד הקולג'ים המוכרים והידועים בצפון אמריקה ומיד אפשר להתחיל ולעזור לאנשים להבריא ללא תרופות, ניתוחים זריקות ובדיקות פולשניות אלא במגע, נגיעה, שיחה תשאול ייעוץ תזונה פעילות גופנית מודעות הקשבה לאדם באשר הוא - תינוק נער מתבגר אישה בהריון - ידעתי בליבי שזה בשבילי.

שבע שנים, נאמר לי, לא נלמד איך לטפל. את זה אפשר ללמוד בשלושה חודשים. 7 שנים נלמד מה לא לעשות ומה לא להזיז כדי לא להזיק למטופל.בבית הספר זה התחיל וכל יום, מאז ועד היום, הכירופרקט שבי משתפר ביכולתו. לאבחן את מה שמפריע לגוף מלסלק את חוליו.
ברגע שהמטופל מציג את עצמו ואת הבעיה שלו לכירופקטור, באותו רגע למעשה מתחיל הטיפול. הכירופרקטור בוחן את המטופל – את היציבה שלו, את נטיות גופו, שפת הגוף שלו , ההליכה, העמידה, הישיבה הנוקשות והפתיחות.

תוך כדי תשאול ותאום ציפיות – הכירופרקטור והמטופל לומדים להכיר אחד את השני. בשיחה מדווח המטפל למטופל האם הוא מזהה ומכיר את סוג החולי האם מצב זה מסוכן ומצריך התערבות תרופתית או כירורגית. כיום, מכיוון שתודעת הציבור לתחום הכירופרקטיקה היא עדיין בחיתוליה רוב המטופלים מגיעים אחרי ביקורים אצל סוללה של רופאים ומומחים, לאחר לקיחת תרופות וקבלת זריקות וניתוחים. 

בדרך כלל, אלה אנשים שהרימו ידיים ולכן מגיעים עם מצבים קיצוניים בשלב זה הכירופרקטור מסביר את ההבדל בין לטפל בסימפטומים ובין טיפול בבריאות, טיפול בסיבה לסימפטומים שמפריעה לזרימה של בריאות אופטימלית בגוף.

סימפטום הוא תגובה הגנתית בריאה של הגוף כדי לשמור לשמר ולהאריך ימים ואינו דורש טיפול. להבדיל מבריאות ודרך חיים שבהם חשוב נחוץ ובלתי אפשרי שלא להקשיב לגוף ובמידת הצורך לעשות את השינויים הנדרשים גם אם זה לא נוח כדי להשיג חזרה את מה שהיה לנו אתמול וזה בריאות, חיוניות, התלהבות וכח להתמודד עם החיים בהצלחה.

על הבדיקה הכירופרקטית אין צורך להרחיב כי לכל המעוניין יש אינספור ספרים על בדיקות אורטופדיות, ניורולוגיות, וכירופרקטיות שהכירופרקטור למד לבצע. בקצרה, ניתן לומר שהכירופרקטור, כשהוא מאבחן ובודק את המטופל בפעם הראשונה – לומד את שלד המטופל – כל מפרק וכל חוליה - לומד את התבטאות הנטיות ודרך חיים וההשפעה על הגוף, - מסתכל ומזהה את האי סדר וחוסר איזון שמוביל לתגובה הסימפטומיתית ואז מודיע למטופל אם יוכל לעזור במקרה זה.

כאן נבדלים הכירופרקטורים בגישתם להמלצת הטיפול. יש את אלה שיטפלו בסיבה לסימפטומים, בהעצמת הבריאות של המטופל, ילמדו אותו לקחת חלק ואחריות בתהליך הריפוי וימליצו על טיפולים מתוך התודעה הזאת. יש את אלה שכל תשומת הלב שלהם תהיה להפטר מהסימפטום כדי להקל על הכאבים של המטופל. אני שייך לקבוצה הראשונה.אם הכירופרקט מאמין בבריאות מן הסתם ימליץ למטופל לטפל בבריאותו כל החיים.

אם הכירופרקט השכיל ולמד גם את היתרונות למקצועו לבטח גם ידע את מה שאינו יודע לעשות וידאג להשלים את תמונת הבריאות של המטופל ואז ימליץ על מומחים נוספים שיהיו מעורבים בתהליך הטיפול כמו תזונאים, מעסים, אוסטאופטים, מרפאים סיניים, רפלקסולוגים, מדריכי פעילות גופנית ויסלחו לי כל אלה שלא ציינתי. כל אלה שותפים מלאים בעשייה במרכז בריאות "רפאל" באופן של התייעצות וטיפולים משותפים במטופל, בכל יום בו הוא מגיע למרכז.

כלומר במרפאתנו ייתכן מצב שנשחרר חוליה, נחזק כליות בדיקור וגם אולי נוסיף תרגיל ביוגה לתרגל בבית.

אחרי סידרה של כמה טיפולים נעשית בדיקה משווה. הערכת מצב ושביעות רצונו של המטפל.חשוב לציין לגבי צילום רנטגן, CT, MRI שבמקרים שנגרם נזק שמסכן את בריאותו וחייו של המטופל תועלתם היא הכרחית וכל דו"ח חשוב שיהיה מול המטפל. אך כדאי לדעת, ש - 95% מהמטופלים במרפאתו של הכירופרקטור אינם במצב של סכנת חיים. משך הטיפול הוא מנימלי ואין ספק שרנטגנולוג מיומן מומחה גדול יותר מכל כירופרקטור שאני הכרתי חוץ מהמורה שלי לרנטרגנולגיה בבית הספר ולכן אפשר להסתמך על דו"ח רדיאולוג .

מניסיוני בעבודה עם מטופלים שהצילום הראה מצבים שגם אורטופדיה וגם כירופרקטיקה לא יכלו לעזור על פי הצילום בלבד אך רצונו ושאיפתו ואחריותו של המטופל היתה להבריא באופן טבעי ולא פולשני לפתע רצון המטופל גבר על העדות הפוטוגנית ונקרא לזה לזכות המטופל והמטפל, נס רפואי.

בזמן הטיפול ובכל טיפול הכירופרקטור מעריך את מצב המטופל, ואת תגובתו לטיפולים שבוצעו עד כה. הכירו. נוגע מזיז משחרר חוליות וממשיך ללמוד את המטופל, גופו הרגליו הטובים הרעים ותפקודו היומי יומי. להבדיל מללמוד את תגובתו של המטופל לתרופה לזריקה והאם הכאבים עברו.

יחס זה אינו משתנה אם המטופל הוא תינוק, אישה בהריון או אנשים מבוגרים מאוד. כל טיפול נעשה וצריך להיעשות מתוך התחושה שאני מטפל בילד שלי, באישה שלי או בהורה שלי – עד כדי כך להפגין רגישות והקשבה.אני נוהג לשבח את המטופל על בחירתו, על לקיחת האחריות ועל זה שהבריא על זה שגילה סובלנות כלפיי וכלפי צוות המטפלים של המרכז, שאפשר לנו לעזור לו.

לכן אני אוהב את הכירופרקט שבי - הוא אישי, אנושי יש לו את החינוך הרצון ואת המקצוענות הוא בחר בחיים ככוח ריפוי טבעי ומחפש להשתפר ולעזור לי להבריא בכל רגע יותר ויותר.