המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא רפואה משלימה, הידרותרפיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
למרות שרק לאחרונה היא הפכה לטרנד, אמבטיית קרח כבר קיימת אלפי שנים, ככל הנראה עוד מיוון העתיקה. בעידן המודרני היא נמצאת זמן רב בשימוש על ידי ספורטאים, כדי לסייע בטיפול השרירים[1]. כיום, אמבטיות קרח נהפכו לפופולריות בקרב האוכלוסייה הרחבה אשר רוצה ליהנות מהיתרונות הגופניים והנפשיים שבטיפול זו. האם זה באמת מועיל? ואם כן – כיצד? וגם – מה חשוב לזכור לפני שעושים זאת כדי להימנע מסיכונים? כל התשובות בכתבה שלפניכם/ן.
צילום: shutterstock | Michele Ursi
מה זה אמבטיית קרח
אמבטיית קרח היא סוג של קריותרפיה, תחום רחב של טיפול באמצעות קור לצורך השגת יתרונות בריאותיים. טבילה באמבטיית קרח נחשבת לאחת הצורות היעילות ביותר של טיפול בקור. באמבטיית קרח נהוג לבצע טבילה של הגוף מהצוואר ומטה, בטמפרטורת מים שאינה עולה על 15 מעלות צלזיוס ולמשך של עד 15 דקות. שיטה זו משלבת עבודת נשימה ולעתים אף טבילה בסביבה טבעית. במקרים אחרים ניתן לבצע אמבטיית קרח של הגפיים, ולאחר מכן טבילה במים חמימים לפרקי זמן משתנים וסך הכל עד 30 דקות[2].
הטבילה נעשית במים מאוד קרים ולעיתים עם קרח, במטרה להקל על מצבים רפואיים או לשפר את הבריאות. אמבטיית קרח ידועה גם בשם הידרותרפיה קרה. ניתן לבצע אמבטיית קרח במקום סגור או אפילו באגם בחוץ. ישנן כמה דרכים לעשות אמבטיית קרח, כאשר הרעיון המרכזי הוא לטבול את הגוף באופן חלקי או מלא[3].
חשוב לבדוק תחילה עם רופא/ה שאכן אמבטיית קרח היא טיפול יעיל ושהוא אינו מסוכן. במקרים של מחלות לב ו/או נטילת תרופות מסוימות, ייתכן שיהיה צורך להימנע מכך.לאחר האישור, חשוב להתכונן נפשית ופיזית לטיפול. מומלץ לארגן מגבת ובגדים יבשים כדי שניתן יהיה להתחמם מיד לאחר הטבילה, והתכוננו לאי נוחות שצפויה להגיע עם הכניסה למים הקרים[4].
היתרונות של אמבטיית קרח
אמבטיית קרח אינה נחשבת לטיפול מרכזי במצבים רפואיים והידע של הספרות המקצועית עדיין מוגבל בתחום. עם זאת, מגע עם קור מקפיא יכול להוביל ליתרונות במצבים מסוימים. הנה כמה דוגמאות[5]:
חיזוק המערכת החיסונית - המעבר מחום לקור, אפילו לכמה דקות, עשוי לחזק את המערכת החיסונית ולעזור לגוף להתמודד עם וירוסים, שכן ההלם שבמפגש הגוף עם מים קרים מעורר את הלויקוציטים - תאי הדם הנלחמים בזיהום. ממחקר עולה שאנשים שעשו אמבטיות קרח למשך 30, 60 או 90 שניות במשך 90 ימים, נעדרו מהעבודה כ-30% פחות מאנשים שלא עשו זאת.
הפחתת תסמיני דיכאון – ממחקר עולה שמשתתפים שעשו אמבטיות קרח יומיות במשך מספר חודשים דיווחו על ירידה בתסמיני דיכאון. מחקרים נוספים מצביעים על כך שאמבטיות קרח עשויות לשפר את מצב הרוח ולהפחית את החרדה.
שיפור זרימת הדם – אמבטיית קרח גורמת לסטרס גופני שגורם לו להיכנס למצב הישרדות – הגוף עובד קשה כדי לשמור על הטמפרטורה הנכונה. מצב זה מעורר את הגוף וגורם לו להגביר את זרימת הדם.שיפור זרימת הדם מספק דם טרי עם חמצן לשרירים ומזרז את זמן התאוששותם לאחר אימון. במקרים מסוימים זה יכול להועיל לאנשים עם לחץ דם גבוה או סוכרת.
שיפור המטבוליזם – מאחר שהגוף מוציא אנרגיה כדי לשמור על הגוף חם באמבטיית קרח, נוצר מצב של מעט שריפת קלוריות, אך של חילוף חומרים מוגבר.
הפחתת דלקת - טמפרטורות קרות גורמות לכלי הדם להתכווץ, וכך הדם הופך באופן טבעי לעשיר בחמצן ובחומרי הזנה, והוא זורם אל האיברים החיוניים של הגוף. כאשר הגוף חוזר לטמפרטורות שלו, כלי הדם מתרחבים ומשיבים את הדם המחומצן בחזרה לרקמות. מצב זה עוזר להפחית דלקת הנגרמת מכאבי שרירים כמה ימים לאחר אימון, וכן לשיכוך כאב בשל הפחתת המהירות שבה תחושת הכאב עוברת דרך העצבים אל המוח.
האם אמבטיית קרח יכולה להזיק
חשוב לזכור שאמבטיית קרח היא אינה טיפול שמרפא מחלות ואין להסתמך עליו כטיפול מרכזי. מדובר בטיפול משלים שיכול להקל על בעיות ועל מצבים בריאותיים מסוימים בגוף ובנפש. כמו כן, במקרים מסוימים אמבטיית קרח עלולה להיות מסוכנת ולהוביל למצבים הבאים[6]:
נשימה קיצונית ולאחריה היפרוונטילציה (נשימת יתר) לא נשלטת – מצב מסוכן זה גורם לצניחה של רמות הפחמן הדו חמצני בדם ולתסמינים של עילפון (נימול בגפיים, סחרחורת, כאבים בחזה ועוד).
עלייה בקצב הלב וחסימה של כלי דם היקפיים – מעין כיבוי של מערכות הקירור בגוף ובו זמנית הגברת החימום. מצב זה מעלה את לחץ הדם והוא נחשב למסוכן בעיקר לאנשים עם לחץ דם גבוה.
במקרה של הכנסת הראש למים הקרים, קולטנים בפנים הגורמים להאטת קצב הלב. קצב הלב יכול להאט עד ל-25 או 30 פעימות בדקה. וכך, טבילה מלאה של הגוף והפנים נותנת הוראה ללב להאיץ ולהאט בו זמנית, מה שעלול להוביל להפרעות בקצב הלב. ברוב המקרים זה לא מזיק, אך בקרב חולי לב מצב זה עלול להיות מסוכן.
לסיכום, לאמבטיית קרח עשויים להיות יתרונות רבים. עם זאת, כדי לא להזיק ולסכן את עצמכם/ן, מומלץ לגשת תחילה לייעוץ עם רופא/ת המשפחה.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
